מבוא

שש אנכי על אמרתך, כמוצא שלל רב:

שבע ביום הללתיך, על משפטי צדקך: 

           (תהלים קיט,קסב קסד)

 
 

בשבח והודיה לה' יתברך, מגישים אנו בפני הלומדים סיכום תשובות של הרב הגאון מארי יוסף קאפח זצ"ל שנשאל מפי תלמידו ר' תמיר רצון הי"ו, במגוון שאלות אקטואליות, ובפרשנות דברי רבינו הרמב"ם.

שאלות אלה נשאלו במשך ארבע שנים. במשך תקופה זו היה השואל מברך את מארי בברכת "בוקר טוב מארי" ושואל בשלומו ומבקש את רשותו לשאול אותו, ומארי ענה לו באורך רוח ובסבלנות וביאר לו את כל ספקותיו.

השואל ניחן בכושר ניתוח וביטוי, ושאל את מארי עד שביאר לו את דעתו ולא נשאר ספק, כך שהשומע את השו"ת ידע בבירור מהי דעתו של מארי.

בשו"ת זה ביאר לנו מארי את דברי רבינו באר היטב, במיוחד בספרו הגדול משנ"ת. וכן נתבארו סתירות לכאורה בדברי רבינו בספריו השונים, וכן הרבה דברים שנתחדשו במשך השנים ורבינו לא גילה את דעתו, ובא מארי וגילה לנו את דעת רבינו בהם. כמו כן ביאר מארי בשו"ת זה דברים שבמקומות אחרים לא אמרם בביאור, ובשו"ת זה זכינו ואמרם מארי בפירוש.

בנוסף לכל הנ"ל, בשו"ת זה משתקפת דמותו של תלמיד חכמים בעל שיעור קומה, שיותר מכל הולם אותו מאמר חכמים בתלמוד (קידושין ל.) "תנו רבנן- ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". כמו כן בשו"ת זה ישנו פרק לימוד חי בהנהגת תלמיד חכמים, כיצד לענות לשואלים באורך רוח וסבלנות, וכיצד צריך תלמיד חכמים לענות לשואל בתבונה ובבהירות.

ובהקשר לכך, מארי שימר לנו מסורת קדמונים, בין בחכמת התורה והבנתה על אמיתתה ופשטותה, ובין באופן ההוראה לשואלים בקיצור ובבהירות. כך שבשו"ת שלפנינו הונצחה מסורת קדמונים בצורה חיה.

כאן המקום להעיר, שדרכו של מארי לענות לשואל במילים פשוטות, אבל כל מלותיו דברי הלכה הם. ובהערות הערנו על הסברות ההלכתיות שביטא מארי במילים הפשוטות.

השאלות נשאלו במגוון הנושאים בלי סדר, ואנו פירקנו את השאלות וחילקנו אותם לפי סדר משנ"ת להרמב"ם, ובמקום שלא מצאנו הלכה תואמת הבאנו את השאלה בסמיכות להלכות שהם כעין מקבילה לשאלה. כמו כן הסרנו את כל דרישות השלום ומילות הנימוס והתודה למנוע כפילות ואריכות.

אם מופיעה שאלה זהה באותו נושא הסרנו את השאלה הזהה, אבל אם יש תוספת בתשובות הבאנו את כל התשובות בכדי שיקבל השומע את דעתו של מארי בשלמות.

 הקובץ שלפניכם מורכב משני חלקים:

בחלקו הראשון הובאה רשימת השאלות לפי נושאים[1], ובטור מקביל מקורות ומקבילות לדברי מארי עד כמה שידנו השיגה.

ובחלקו השני סיכמנו את דברי מארי בתשובות. בכל מקום שהשאלה נסובה על מימרה מדברי רבינו במשנ"ת או בשאר ספריו, או מדברי מארי בספריו השונים, והשואל או מארי ציטטו מהספרים הנ"ל, הבאנו את דברי רבינו ומארי במלואם בכדי להקל על הלומד שלא יצטרך לפתוח ספרים, ואת דברי מארי שבקלטת כתבנו לאחר מכן, והשתמשנו במילים "וביאר מארי" או "וביאר מארי לשואל" בכדי לציין שמכאן אלו דברי מארי שאמר לשואל בקלטת. בנוסף אף כפלנו והבאנו את המקורות והמקבילות להקל על הלומד[2].

כמו כן, עמדה לנגד עינינו המטרה להסמיך את דברי מארי בתשובות, לדברי רבינו בספריו השונים, או לדברי מארי עצמו בספריו השונים, בכדי שהקורא יקבל תמונה שלמה על הנושא הנידון, ויוכל להשוות ולהשלים בין המקורות, ובכך יתבהרו הדברים היטב, ולא תארע טעות בהבנת הדברים. ולפיכך הארכנו וכתבנו בהערות את דברי רבינו במשנ"ת וכו', וכן את דברי מארי בהערותיו על משנ"ת וכו', במקורות העוסקים בנושא שהתשובה דנה בו, ונקווה שיפיקו הלומדים מזאת הבנה מעמיקה בחומר.

בכל מקום שכתבנו בהערות את דברי רבינו או מארי, וראינו צורך להעיר על דבריהם בכדי לבאר את הדברים, רשמנו בסמוך למילה שעליה מוסבת ההערה בסוגריים (ראה הערה בסוף), ולאחר שהבאנו את דברי רבינו או מארי במלואם, כתבנו כותרת הערות לנ"ל: ולאחר מכן כתבנו את הערותינו.

כמו כן הערנו בהערות על דגשים בדברי מארי, וכן על השוואה בין התשובות. בכל מקום שמצאנו שאלה זהה באותו נושא ויש תוספת בתשובות הבאנו את כל התשובות, ובהערות הערנו מה הוסיף מארי בכל תשובה.

אמנם החומר שלפניכם נוצר בצורת שו"ת, אבל לא בכל מקום סיכמנו את דברי מארי בצורת שאלה ותשובה, אלא המטרה שעמדה מול עינינו היתה להביא את דברי מארי בצורה ברורה קולחת וקצרה. ולכן במקום שיובנו דברי מארי בצורת שאלה ותשובה כך ניסחנו את דבריו, אבל במקום שיובנו דבריו בצורת ניסוח הלכה, כתבנו את דבריו בצורת הלכה פסוקה מבלי לכפול את מילות השאלה שוב בתשובה.

לסיום, נודה לתמיר רצון, שנתן לנו את השו"ת בחפץ לב ושמחה, מבלי לבקש כל תמורה. זכות לימוד התורה של הרבים תעמוד לו ולמשפחתו, ומן השמים יבורך.

---

[1] מעשה ידי יוסי פרחי הי"ו. החלוץ בשו"ת זה, שהחל לסכם את השאלות לפי נושאים.

[2] כאן המקום להעיר, שאת סדר התפלה שרבינו הביאו בסוף ספר אהבה, הבאנו מיד אחרי הלכות תפילה וברכת כהנים, לשמור על רציפות הנושא. וספחנו לסדר התפלה אף שאלות שהם בענייני מסורת וכדו'.