יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

השחלת שרוכים בנעליים בשבת



מותר להשחיל שרוכים חדשים לתוך נעליים חדשות בשבת, ואין לחוש בזה למתקן כלי, מפני שעשיית הנעליים כבר הושלמה, והשרוכים הם תוספת לנעליים, שיהיו מהודקות לרגל ויהיה נוח לנעול אותם.

כדי לבסס את ההיתר של השחלת שרוכים חדשים בנעליים חדשות, נבאר כמה הלכות מדברי הרמב"ם, ונדגיש את ההבדל שיש בין שיטתו לשיטת התוספות.

כתב הרמב"ם בהלכות שבת (י,א): "הקושר קשר של קיימה, והוא מעשה אומן – חייב: כגון ... קשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענין בשעת עשייתן ...". ושם בהלכה ד כתב: "נשמטה לו רצועות מנעל וסנדל ... מותר להחזיר הרצועות למקומן, ובלבד שלא יקשור". כלומר, אם נשמטה לו רצועת מנעל או סנדל מהסוליה, מותר להחזיר את רצועות הסנדל למקומן בסוליה, ובתנאי שלא יקשור, מפני שקושר את הרצועות בקשר של קיימה. היוצא מהלכות אלו, אסור לקשור את רצועות הסנדל לסוליה, בין אם עושה זאת בשעת עשיית הסנדל כשהוא חדש, ובין אם היה הסנדל ישן ומשומש.  

עוד כתב הרמב"ם בהלכות שבת (כב,כג): "... התופר, מאבות מלאכות; לפיכך אסור למלאות הכר והכסת החדשים במוכין – גזירה, שמא יתפור; אבל מוכין שנשרו מן הכר או מן הכסת, מחזירין אותן בשבת". כלומר, אסור להכניס פיסות צמר לתוך מזרן או כרית כשממלאם לראשונה, מחשש שיבוא לתפור ולסגור את הפתח; אבל פיסות צמר שנשרו ממזרן או כרית ישנים, מותר להחזירם לתוכם בשבת, ואין לחשוש שיתפור את הפתח, שכיון שלא תפרו עד עכשיו, גם כעת לא יבוא לתופרו.

מקור הלכה זו, דברי התלמוד במסכת שבת (מח,א), שם נאמר שמותר להחזיר את המוכין לתוך הכר, ואסור לתת את המוכין לתוך הכר, וביאר התלמוד, לא קשיא, הא - בחדתי, הא - בעתיקי. ולתת לתוך כר חדש אסור, ולתוך כר ישן מותר.

כפי שכתבנו, הרמב"ם מבאר את טעם האיסור לתת מוכין לתוך כר חדש, שמא יתפור, ואילו לתוך כר ישן מותר מפני שאין לחשוש לכך. לעומת זאת, רש"י שם בסוגיה ביאר את טעם האיסור מפני שהוא מתקן כלי, ולתוך כר חדש אסור מפני שהוא מתקן כלי, ולתוך כר ישן מותר מפני שאינו מתקן כלי.

תוספות (ד"ה הא בחדתי) שם בסוגיה כתבו : "אומר ר"י שאם נתקו חוטי הסרבל אם הנקב רחב ויכול להכניסם בלא טורח שרי כיון דעתיקי ובלבד שיתנם בענין זה שלא יהא לחוש שמא יתקע ...".

על סמך דברי תוספות אלו, כתב המשנ"ב (סי' שיז ס"ק טז) על פי האחרונים, איסורים נוספים ברצועות הסנדל, וזה לשונו: "אבל במנעל חדש אסור ליתן הרצועות בשבת אפילו אם הנקב רחב דמתקן מנא. והוא הדין בסרבל או במכנסים חדשים אסור להכניס שם רצועות או משיחה דמבטל ליה התם ומקרי מתקן מנא. אבל אבנט שרי להכניסו אפילו במכנסים חדשים דלא מבטל ליה התם והוא עשוי להכניס ולהוציא תדיר". המשנ"ב הוסיף על דברי הרמב"ם, שאסור להכניס את הרצועות למנעל חדש, גם בלי לקשור.

על סמך דברי המשנ"ב הנ"ל, כתב בשמירת שבת כהלכתה (טו,סד, מהדורה שלישית): ... שרוך שנשמט מן הנעל מותר לחזור ולהשחילו ... כדי שאפשר יהיה להשתמש בנעל, והוא שהנקבים שבנעל יהיו רחבים במידה מספקת, או שיהיו בו בשרוך קצוות מתכת פלאסטיק וכדו' המקילים על ההשחלה. אבל שרוך שעוד לא היה בנעל זו אסור להשחילו גם בנעל משומשת, אלא אם כן השרוך הוא בעל צבע שונה כל כך מצבע הנעל עד שאין הדרך לעשות כן אלא בשעת הדחק ובודאי עתיד להוציאו מן הנעל בהקדם ...". בשמירת שבת כהלכתה הוסיף על דברי הרמב"ם, שרוך שלא היה בנעל, אסור להשחילו גם בנעל משומשת.

וכאמור, בדברי הרמב"ם נזכר איסור לקשור את הרצועות לסוליה. וכן נזכר, שטעם האיסור לתת מוכין לכר שמא יתפור. אולם לא נזכר בדבריו איסור הכנסת רצועות בסוליה כשאינו קושר, וכן לא נזכר בדבריו שבהכנסת הרצועות לסוליה יש תיקון כלי. ואדרבה אם מכניס רצועה שאין בקציה קשר, לתוך הסוליה, היא תיפול ממנה מיד בתחילת ההליכה, ונמצא שלא תיקן כלום, ואם לקח רצועה שכבר יש בקציה קשר, והכניסה לסוליה, אף שהקשר שבקציה יועיל שתחזיק הרצועה קצת, לא החשבנו דבר זה כתיקון כלי, ובודאי שנתינת שרוכים בנעליים אינם נחשבים כתיקון כלי, ומותר.

ובילקוט יוסף כתב (שבת, כרך ב, שיד,כח): "מותר להשחיל שרוך חדש לתוך הנעלים בשבת, ואין לחוש בזה למתקן מנא. אבל בנעל חדשה שעדיין לא נתן בה שרוך ראוי להחמיר שלא לתת לתוכה שרוך בשבת". מצד אחד הוא חשש לדברי המשנ"ב וכתב שראוי להחמיר בנעל חדשה, ומצד שני כתב שאין זו דעת הרמב"ם, ובנעליים שלנו אין השרוכים נחשבים כגמר מלאכה בנעל, ומותר.


יום ראשון, 26 באוגוסט 2018

נביאים וכתובים בנוסח יהודי תימן











































































































































יום שישי, 24 באוגוסט 2018

רשימת הזרקא בתורה - השוואת הגעיות של תאג' תורה קדומה לתאג'ים אחרים - 2


מקרא:

ההערות על הגעיות, באות להשוות את הגעיות המופיעות בתאג' תורה קדומה שהתווספו על פי כתבי יד, לארבעה תאג'ים שנכתבו לפי מסורת הקריאה.

כמו כן השווינו את הגעיות של תורה קדומה, לתאג' תורת אבות, ותנ"ך קורן, שנכתבו אף הם לפי כתבי יד.

צ = תאג' כתר ישראל, של עזריאל צדוק
ת = תאג' כתר תימן, של נוסח תימן
י = תאג' ירושלים, בההדרת אברהם נדף
ח = תאג' חסיד, עם תיקון סופרים

מסומן בירוק = הגעיא מופיעה בתנ"ך קורן

מסומן באפור = הגעיא לא מופיעה בתאג' תורת אבות

***

ג,ה: והייתם. וי"ו בלי געיא. (צ,י, אבל לא ת,ח)
ביאורו: שהוי"ו בלי געיא בתאג' צדוק וירושלים, אולם בתאג' כתר תימן וחסיד יש געיא. בתנ"ך קורן יש געיא. וכן בתאג' תורת אבות יש געיא.

ג,ז: ויתפרו. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ביאורו: שהוי"ו בלי געיא בתאג' צדוק ירושלים וכתר תימן, אולם בתאג' חסיד יש געיא. בתנ"ך קורן יש געיא. ובתאג' תורת אבות אין געיא.

יט,יג: וישלחנו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ביאורו: שהוי"ו בלי געיא בתאג' צדוק ירושלים כתר תימן וחסיד. וכן בתנ"ך קורן אין געיא. וכן בתאג' תורת אבות אין געיא.

ויקרא
ראשון
בִכְנָפָיו֮
1
שני
בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹן֮, מִנְחָֽתְךָ֮
2
שלישי
מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮
1
רביעי
יִשְׂרָאֵל֮
1
חמישי
הוּסַ֣ר חֵלֶב֮, חֵֽלֶב־הַכֶּשֶׂב֮
2
שישי
תִּגַּע֮, תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮, אוֹ֮, וֶֽהֱבִיאָהּ֮
4
שביעי
וְהָיָה֮, עָלָיו֮
2
סה"כ 13


ויקרא
א,ג: אל פתח אהל מועד. תיבת פתח באזלא לא בטרס.
א,ד: ונרצה לו. תיבת לו בזקף קטן.
ב,ב: והקטיר הכהן. הכהן באתי.
ד,טז: והביא הכהן המשיח. והביא בדרגא הכהן בתביר.

ויקרא
ב,ה: המחבת. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)

צו
ראשון
וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮
1
שני

0
שלישי

0
רביעי
אִ֣ם עַל־תּוֹדָה֮, בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮
2
חמישי

0
שישי
אֶֽת־כָּל־הַחֵלֶב֮
1
שביעי
וַיִּשְׁחָ֓ט ׀, הַחֵלֶב֮, וּמִן־הַדָּם֮, הַבָּשָׂר֮
3
סה"כ 7

צו
ו,ג: ומכנסי. מ"ם בלי געיא. (כולם)
ח,טו: ויקדשהו. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ח,יח: ויסמכו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ח,כב: ויסמכו. וי"ו בלי געיא. (כולם)


שמיני
ראשון
אֶת־הַדָּם֮, וַיַּקְרֵב֮
2
שני

0
שלישי

0
רביעי
בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒
1
חמישי

0
שישי
מִנִּבְלָתָ֥ם ׀ עָלָיו֮
1
שביעי
אֲנִ֣י יְהוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒
1
סה"כ 5

שמיני
י,א: ויקריבו לפני ה'. ויקריבו באזלא.
י,ו: ולאלעזר ולאיתמר בניו. ולאיתמר בניו אין פסיק ביניהם.
י,ו: אשר שרף ה'. אשר בטפחא.
י,יב: ואל אלעזר ואל איתמר בניו. איתמר בניו אין פסיק ביניהם.
יא,לב: וכל אשר יפל עליו מהם במתם. מהם במתם אין פסיק ביניהם.

שמיני
ט,ה: ויקרבו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ט,טז: ויעשה. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ט,כב: ויברכם. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ט,כג: ויברכו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ט,כד: ויפלו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
י,ה: ויקרבו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
י,ז: ויעשו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
יא,ד: ממעלי. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם)
יא,טז: היענה. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יא,מג: תטמאו. תי"ו בלי געיא. (כולם)
יא,מד: והייתם. וי"ו בלי געיא. (כולם)
יא,מה: והייתם. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)

תזריע
ראשון
לְבֵן֮, יָדָהּ֮
2
שני
הַכֹּהֵן֮, הַשְּׁבִיעִי֮
2
שלישי

0
רביעי

0
חמישי
הַנֶּגַע֮
1
שישי

0
שביעי
וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה, וְאִם֮ רָאָ֣ה
2
סה"כ 7

תזריע
יג,י: ומחית בשר חי. ומחית מ"ם בגעיא.
יג,כד: והיתה מחית המכוה. והיתה וי"ו בגעיא, מחית מ"ם בגעיא.
יג,מב: נגע לבן אדמדם. נגע במארכה לבן בטפחא.
יג,מה: וטמא טמא יקרא. וטמא טמא אין פסיק ביניהם.

מצורע
ראשון
וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֮
1
שני
וְאֵ֣ין יָדוֹ֮, וְשָׁחַט֮
2
שלישי
וְאֵת֮ הַצִּפֹּ֣ר
1
רביעי

0
חמישי

0
שישי

0
שביעי

0
סה"כ 4

מצורע
יד,ל: מאשר תשיג ידו. מאשר בטפחא.
יד,לז: ומראיהן שפל מן הקיר. ומראיהן בטפחא.
יד,מא: אל מחוץ לעיר אל מקום טמא. לעיר בטפחא מקום במארכה.
טו,כה: תהיה טמאה היא. תהיה במארכה טמאה בטפחא.
אחרי מות
ראשון
דַּבֵּר֮, בַד֮
2
שני

0
שלישי

0
רביעי
הַשָּׂעִיר֮
1
חמישי

0
שישי
מוֹעֵד֮, זִבְחֵיהֶם֮, זֹֽבְחִים֮, הַבָּשָׂר֮, בְנַפְשׁוֹ֮
5
שביעי

0
סה"כ 8

אחרי מות
טז,טז: השכן אתם בתוך טמאתם. אתם בטפחא.

אחרי מות
טז,ד: ומכנסי. מ"ם בלי געיא. (כולם)
יח,כח: בטמאכם. טי"ת בלי געיא. (כולם)

קדושים
ראשון

0
שני

0
שלישי
אֶֽת־חֻקֹּתַי֮
1
רביעי

0
חמישי

0
שישי
בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮
1
שביעי
אַתֶּם֮
1
סה"כ 3

קדשים
יט,ה: לרצנכם. למ"ד בלי געיא. (כולם)
יט,ו: וממחרת. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יט,ט: ובקצרכם. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כ,ז: והייתם. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)

אמור
ראשון

0
שני
וְזֶרַע֮
1
שלישי

0
רביעי
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮
1
חמישי

0
שישי
לְמַעַן֮
1
שביעי
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮
1
סה"כ 4

אמר
כא,יז: מזרעך. מ"ם בלי געיא. (כולם)
כב,יט: לרצנכם. למ"ד בלי געיא. (כולם)
כב,כד: ובארצכם. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כב,כט: לרצנכם. למ"ד בלי געיא. (כולם)
כג,יא: לרצנכם. למ"ד בלי געיא. (כולם)
כג,כב: ובקצרכם. וי"ו בלי געיא. (כולם)


בהר
ראשון

0
שני

0
שלישי
דֵּי֮
1
רביעי
מְלֹ֣את לוֹ֮
1
חמישי

0
שישי

0
שביעי

0
סה"כ 2

בהר
כה,טז: הוא מכר לך. הוא בטפחא.
כה,לד: כי אחזת עולם הוא להם. עולם בטפחא.

בהר
כו,א: להשתחות. ה"א בלי געיא. (כולם)

בחקתי
ראשון

0
שני

0
שלישי

0
רביעי
בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮, הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮
2
חמישי

0
שישי

0
שביעי
אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮
1
סה"כ 3

בחקתי
כז,ג: חמשים שקל כסף. חמשים במארכה.

בחקתי
כו,מד: בהיותם. בי"ת בלי געיא. (כולם אבל לא ח)

במדבר
ראשון

0
שני
כָּל־כֵּלָיו֮
1
שלישי

0
רביעי
כִּ֣י לִי֮
1
חמישי
מִשְׁמֶרֶת֮
1
שישי

0
שביעי
יִפְרְשׂוּ֮, כְּלֵ֣י הַקֹּדֶשׁ֮
2
סה"כ 5

במדבר
ב,כד: ושמנת אלפים ומאה. ושמנת מלרע.
ג,כז: משפחת העמרמי. העמרמי ה"א בפתח.
ג,לו: וכל כליו וכל עבדתו. כליו בטפחא.
ג,מב: את כל בכור. את בצירי ומארכה.
ד,יד: אשר ישרתו עליו בהם. ישרתו יו"ד בגעיא.
ד,יד: כסוי עור תחש. כסוי בפשטא תחש בזקף.

במדבר
א,יט: ויפקדם. וי"ו בלי געיא. (כולם)
א,נד: ויעשו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ב,לד: ויעשו. וי"ו בלי געיא. (כולם)

נשא
ראשון

0
שני
דַּבֵּר֮, חַטָּאתָם֮
2
שלישי
אֹתָהּ֮, אִשְׁתּוֹ֮, הָאִשָּׁה֮, הָאִשָּׁה֮, נִטְמְאָה֮
5
רביעי
בְּשֵׁלָה֮, תְּנוּפָה֮, הַנָּזִיר֮
3
חמישי
וּמֵאָה֮, הַשְּׁלָמִים֮, וכן כולם
6
שישי

6
שביעי
עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮, מוֹעֵד֮
14
סה"כ 36

נשא
ה,כד: המים המאררים למרים. המאררים ה"א בלי געיא מ"ם בשווא נח.
ה,כז: המים המאררים למרים. המאררים ה"א בלי געיא מ"ם בשווא נח.
ה,ל: את כל התורה הזאת. את בטפחא.

נשא
ה,כ: מבלעדי. מ"ם בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ז,פד: מזרקי. מ"ם בלי געיא. (כולם אבל לא ח)

בהעלתך
ראשון

0
שני
מִתּוֹךְ֮
1
שלישי

0
רביעי

0
חמישי
וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮
1
שישי

0
שביעי
הַמִּדְיָנִי֮, אִישׁ֮, עִמְּךָ֮, לְמָחָר֮, וַיֹּאמֶר֮, בֶּֽעָנָן֮ , שַׂלְוִים֮
7
סה"כ 9

בהעלתך
ח,כב: כן עשו להם. כן במארכה עשו בטפחא.
ט,טו: ובערב יהיה על המשכן. ובערב באזלא על העי"ן.
יא,ו: בלתי אל המן עינינו. בלתי במארכה המן בטפחא.
יא,ז: ועינו כעין הבדלח. ועינו בזקף גדול.
יא,יב: האנכי הריתי. האנכי הגעיא בה"א לא באל"ף.
יא,כו: שם האחד אלדד. האחד אלדד אין פסיק ביניהם.
יא,לג: מכה רבה מאד. מכה במארכה רבה בטפחא.

בהעלתך
ט,ו: ויקרבו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ט,יט: ובהאריך. וי"ו בלי געיא. (כולם)
י,ב: המחנות. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
י,ה: המחנות. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
י,ו: המחנות. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יא,טז: והתיצבו. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא צ)
יא,לב: המחרת. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יא,לד: התאוה. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יא,לה: התאוה. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יב,ה: ויעמד. וי"ו בלי געיא. (כולם)
יב,טז: ויחנו. וי"ו בלי געיא. (כולם)

שלח
ראשון

0
שני
בַנֶּגֶב֮
1
שלישי

0
רביעי
אַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮, אֶל־יוֹשֵׁב֮
2
חמישי
אֶת־הָאָרֶץ֮, אֲנִ֣י יְהוָה֮
2
שישי

0
שביעי
מֵֽעֵינֵ֣י הָֽעֵדָה֮, וְהָיָ֣ה לָכֶם֮
2
סה"כ 7

שלח
יד,יט: סלח נא. סלח הגעיא בלמ"ד לא בסמ"ך.
יד,כח: כן אעשה לכם. כן במארכה אעשה בטפחא.
טו,י: אשה ריח ניחח: אשה בתביר.

שלח
יג,כא: ויעלו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
יד,א: ויתנו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
טו,לב: וימצאו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
טו,מ: והייתם. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)

קרח
ראשון
וַיֹּֽאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮, עֲדָתוֹ֮
2
שני
וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒
1
שלישי

0
רביעי

0
חמישי
וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮, לְכָל־תְּנוּפֹת֮, בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮
3
שישי

0
שביעי
תְּדַבֵּר֮  
1
סה"כ 7

קרח
טז,ז: ושימו עליהן קטורת. עליהן קטורת אין פסיק ביניהם.
טז,כז: ונשיהם ובניהם וטפם. ונשיהם בטפחא.
יח,יז: אך בכור שור. בכור בי"ת בגעיא.

קרח
טז,ג: ויקהלו. יו"ד בלי געיא. (כולם)
טז,כח: המעשים. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יז,ו: ממחרת. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יז,י: ויפלו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
יז,כג: ממחרת. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
יח,ג: משמרתך. מ"ם בלי געיא. (כולם)

חקת
ראשון
וְטָבַ֣ל בַּמַּיִם֮
1
שני
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮
1
שלישי
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮
1
רביעי

0
חמישי
בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒, מִשָּׁם֮ נָסָעוּ֒
2
שישי

0
שביעי
יִשְׂרָאֵל֮
1
סה"כ 6

חקת
כ,יז: דרך המלך נלך. דרך בשופר הולך ופסיק.
כא,לב: ויורש את האמרי. האמרי בטפחא.

חקת
כ,ו: ויפלו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כ,כז: ויעלו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כא,יא: ויחנו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כא,יג: ויחנו. וי"ו בלי געיא. (ת,ח אבל לא צ,י)
כא,לב: וילכדו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כא,לג: ויעלו. וי"ו בלי געיא. (כולם)

בלק
ראשון

0
שני
בִּלְעָם֮
1
שלישי
אֱלֹהִים֮, וַיְגַ֣ל יְהוָה֮
2
רביעי
הִתְיַצֵּב֮
1
חמישי

0
שישי

0
שביעי
בֵיתוֹ֮
1
סה"כ 5

בלק
כג,ז: מהררי קדם. מהררי מ"ם בגעיא ה"א בלי געיא רי"ש בשווא נח.
כג,ז: ולכה זעמה. זעמה בטפחא.
כה,ב: וישתחוו לאלהיהן. וישתחוו געיא ביו"ד.
כה,ח: ויבא אחר איש ישראל. ויבא בתלשא ימין.

בלק
כב,כא: ויחבש. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
כב,כד: ויעמד. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא י)
כב,כו: ויעמד. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כב,לח: הנה. ה"א בלי געיא. (כולם)
כב,מא: ויעלהו. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא י)
כג,ד: המזבחת. ה"א בלי געיא. (כולם)
כד,יט: מיעקב. מ"ם בלי געיא. (כולם אבל לא צ)
כד,כג: יחיה. יו"ד בלי געיא. (צ,י אבל לא ת,ח)

פנחס
ראשון
שִׁמְעוֹן֮, גָד֮, יְהוּדָה֮, זְבוּלֻן֮, אֶפְרַיִם֮, בִנְיָמִן֮, אָשֵׁר֮
7
שני
הַלֵּוִי֮, אָבִינוּ֮, צְלָפְחָד֮, אַחִים֮
4
שלישי

0
רביעי

0
חמישי

0
שישי

0
שביעי

0
סה"כ 11

פינחס
כו,מ: הנעמי. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)

מטות
ראשון
אֹתָהּ֮, אִישָׁהּ֮, אִישָׁהּ֮, אִישָׁהּ֮
4
שני

0
שלישי

0
רביעי

0
חמישי

0
שישי

0
שביעי

0
סה"כ 4

מטות
לא,ח: הרגו על חלליהם. חלליהם חי"ת בלי געיא למ"ד בשווא נח.
לא,טז: הן הנה היו. היו ברביע.
לב,כב: והיתה הארץ הזאת. והיתה וי"ו בגעיא ה"א בגעיא.

מטות
לא,ג: החלצו. ה"א בלי געיא. (כולם)
לא,ז: ויצבאו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
לא,מב: וממחצית. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם)
לא,מח: ויקרבו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
לב,ט: ויעלו. וי"ו בלי געיא. (צ,ח אבל לא ת,י)
לב,כב: והייתם. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)


מסעי
ראשון

0
שני

0
שלישי
הָאָרֶץ֮
1
רביעי

0
חמישי
צַו֮
1
שישי
מִיַּד֮
1
שביעי
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮, הַיֹּבֵל֮, מִמַּטּוֹת֮
3
סה"כ 6

מסעי
לג,נב: את כל ישבי הארץ. את בצירי ושופר הולך.
לד,ב: תפל לכם בנחלה. בנחלה בי"ת בגעיא.
לד,יח: תקחו לנחל את הארץ. תקחו בזקף גדול.

מסעי
לג,ג: ממחרת. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
לג,ה-ט: ויחנו. ווי"ן בלי געיא. (כולם)
לג,י-מט: ויחנו. ווי"ן בלי געיא. (צ,ח וקצת י אבל לא ת)
לד,יג: תתנחלו. תי"ו בלי געיא. (כולם)
לה ,ב: מנחלת. מ"ם בלי געיא. (כולם)
לו,א: ממשפחת. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם)
לו,א: וידברו. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
לו,ד: ומנחלת. מ"ם בלי געיא. (כולם)
לו,יב: ממשפחת. מ"ם ראשונה בלי געיא. (כולם)

דברים
ראשון
הָֽאֱמֹרִי֮
1
שני
אֵלַי֮
1
שלישי
חָטָאנוּ֮
1
רביעי
הָעָם֮, הַֽחֹרִים֮
2
חמישי

0
שישי
וְעִבְרוּ֮
1
שביעי
נִשְׁאַר֮, וְטַפְּכֶם֮, לַֽאֲחֵיכֶם֮
3
סה"כ 9

דברים
א,כד: וירגלו אתה. וירגלו וי"ו בגעיא.
א,כו: את פי ה' אלהיכם. פי בטפחא.
א,כז: ותרגנו באהליכם. ותרגנו הגעיא בתי"ו, גימ"ל בשווא נח.
א,לח: יבא שמה. יבא מלעיל, נעימה ביו"ד.
ב,ה: את תתגרו בם. תתגרו מלרע, נעימה ברי"ש.
ג,ה: כל אלה. אלה באזלא.
ג,יז: והערבה והירדן וגבל. והערבה במארכה והירדן בטפחא.

דברים
א,ז: הכנעני. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא ת)
א,ח: וליעקב. וי"ו בלי געיא. (כולם)
א,יב: ומשאכם. מ"ם בלי געיא. (כולם)
א,יד: ותענו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
א,כד: וירגלו. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא צ)
א,מא: ותענו. ותחגרו. ווי"ן בלי געיא. (כולם)
א,מג: ותעלו. וי"ו בלי געיא. (כולם) גם ב-ק אינו
ב,ח: ונעבר. (הראשון) וי"ו בלי געיא. (צ,ח אבל לא ת,י)
ב,ח: ונעבר. (השני). וי"ו בלי געיא. (כולם)
ב,יג: ונעבר. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ב,לג: ויתנהו. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ב,לד: ונחרם. וי"ו בלי געיא. (כולם)

ואתחנן
ראשון
וּשְׁמַרְתֶּם֮, אֱלֹהֶיךָ֮
2
שני

0
שלישי
תֹּֽאבֵדוּן֮, גוֹי֮, וַהֲשֵֽׁבֹתָ֮
3
רביעי

0
חמישי
מֹשֶׁה֮, פֹּה֮, וּמִצְו͏ֹתָיו֮
3
שישי
כָּל־טוּב֮
1
שביעי

0
סה"כ 9

ואתחנן
ד,כב: כי אנכי מת בארץ. אנכי ברביע.
ד,מא: מזרחה שמש. מזרחה רי"ש בשווא קמץ.
ה,כב: לשמע את קול. קול בשני טרסין.

ואתחנן
ד,א: תחיו. תי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ד,יג: ויכתבם. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ה,טז(יט): ויכתבם. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ה,טז(יט): ויתנם. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ה,כז(ל): תחיון. תי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ו,י: וליעקב. וי"ו בלי געיא. (ת,ח אבל לא צ,י) 
ז,ח: ויפדך. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)

עקב
ראשון

0
שני
וַֽיְעַנְּךָ֮
1
שלישי
מִלְּפָנֶיךָ֮
1
רביעי
לָקַחְתִּי֮, אֶל־יְהוָה֮, הָאָרֶץ֮
3
חמישי

0
שישי
וִֽידַעְתֶּם֮, בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮
2
שביעי

0
סה"כ 7

עקב
ז,יב: ושמרתם ועשיתם אתם. ושמרתם בטפחא.
ז,כו: ותעב תתעבנו. ותעב תתעבנו אין פסיק ביניהם.
ח,ב: לדעת את אשר בלבבך. לדעת באזלא.
ט,ד: בהדף ה' אלהיך אתם מלפניך. אתם מלפניך אין פסיק ביניהם.
ט,ט: ואשב בהר. ואשב בהר יש פסיק ביניהם.
ט,כא: ואשרף אתו באש. אתו באש אין פסיק בניהם, והבי"ת רפוי.
יא,ז: את כל מעשה ה'. את בסגול ומקף.
יא,יב: מרשית השנה. מרשית בשופר הולך לא בפשטא.

עקב
ח,א: תחיון. תי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ח,ג: ויענך. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ח,ג: יחיה. יחיה. יודי"ן בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
ח,יד: המוציאך. מ"ם בלי געיא. (כולם)
ט,ה: וליעקב. וי"ו בלי געיא. (י,ח אבל לא צ,ת)
ט,כ: ובאהרן. וי"ו בלי געיא. (כולם)
ט,כז: וליעקב. וי"ו בלי געיא. (י,ח אבל לא צ,ת)
ט,כט: ובזרעך. בי"ת בלי געיא. (כולם)
יא,יט: ובשכבך. וי"ו בלי געיא. (כולם)

ראה
ראשון
וְהַמִּשְׁפָּטִים֮, וַֽעֲבַרְתֶּם֮, לִפְנֵי֮, אֱלֹהֶיךָ֮
4
שני
גְּבֻלְךָ֮, אֱלֹהֶיךָ֮
2
שלישי
תִּקְבֹּץ֮
1
רביעי

0
חמישי
יִבְחַר֮, תוּכַל֮
2
שישי
וְזֶה֮, הַשֶּׁבַע֮
2
שביעי
וּבִתֶּךָ֮
1
סה"כ 12

ראה
יב,כ: כי ירחיב ה' אלהיך. אלהיך באתי.
יג,ט: ולא תחמל ולא תכסה עליו. תחמל בטפחא.
טז,טו: בכל תבואתך. בכל בחולם ובשופר הפוך.

ראה
יד,טו: היענה. ה"א בלי געיא. (י,ח אבל לא צ,ת)
טז,יג: מגרנך. מ"ם בלי געיא. (כולם)

שפטים
ראשון

0
שני

0
שלישי
רַק֮
1
רביעי

0
חמישי
לְךָ֮, בַיַּעַר֮, יֵחַם֮, מְצַוְּךָ֮
4
שישי

0
שביעי
הַשֹּֽׁטְרִים֮, הַשֹּֽׁטְרִים֮, הַכֹּֽהֲנִים֮
3
סה"כ 8

שופטים
יח,ו: אשר הוא גר שם. גר צריך להאריך הנעימה בגימ"ל.
יח,ט: כתועבת הגוים ההם. הגוים בטפחא.
יט,ה: אל אחת הערים. הערים עי"ן בגעיא.
יט,י: ולא ישפך דם נקי. דם בקמץ, ויאריך בדל"ת.
יט,יא: ונס אל אחת הערים. הערים בטפחא.

שופטים
טז,כ: תחיה. תי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
יז,ג: ויעבד. וי"ו בלי געיא. (כולם)

כי תצא
ראשון
תַּֽעֲשֶׂה֮
1
שני

0
שלישי
בָּֽאֲבָנִים֮
1
רביעי

0
חמישי

0
שישי
וּשְׂנֵאָהּ֮
1
שביעי
אֵלָיו֮
1
סה"כ 4

כי תצא
כב,ו: קן צפור לפניך. צפור לפניך אין פסיק ביניהם.
כב,ו: בדרך בכל עץ. בדרך באזלא.
כב,טו: השערה. השערה עי"ן בשווא פתח.
כב,כד: וסקלתם אתם באבנים. אתם באבנים יש פסיק ביניהם.
כב,כה: הנערה המארשה. המארשה ה"א בלי געיא מ"ם בשווא נח. וכן בפס' כז.
כד,א: והיה אם לא תמצא חן בעיניו. חן בפשטא, בעיניו בזקף גדול.
כד,ד: לא יוכל בעלה הראשון. הראשון ברביע.
כד,ה: ושמח את אשתו. ושמח במארכה אשתו בטפחא.
כד,ח: ככל אשר יורו. ככל בתלשא ימין.
כד,יא: את העבוט. העבוט ה"א בפתח. וכן בפסוק יג.
כה,ז: ועלתה יבמתו השערה. השערה עי"ן בשווא פתח.

כי תצא
כד,יח: ויפדך. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
כה,ז: השערה. ה"א בלי געיא. (כולם)

כי תבוא
ראשון

0
שני

0
שלישי

0
רביעי
בַּיּוֹם֮, וְהָיָה֮
2
חמישי

0
שישי
נִגָּף֮, תֹאכַל֮, אַדְמָתְךָ֮, אֶתְכֶם֮, מִצְרַיִם֮
5
שביעי

0
סה"כ 7

כי תבוא
כז,ט: הסכת ושמע ישראל. הסכת ושמע אין פסיק ביניהם.
כח,כה: יתנך ה' נגף. ה' נגף אין פסיק ביניהם.

כי תבוא
כו,יט: ולהיתך. למ"ד בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
כח,יא: והותרך. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא י)
כח,מו: ובזרעך. וי"ו בלי געיא. (כולם)
כט,ז: ונתנה. וי"ו בלי געיא. (כולם)

נצבים
ראשון

0
שני

0
שלישי
יְהוָה֮ סְלֹ֣חַֽ, גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮
2
רביעי

0
חמישי

0
שישי

0
שביעי
מְצַוְּךָ֮, הַיּוֹם֮
2
סה"כ 4

נצבים
כט,יב: היום לו לעם. היום לו יש פסיק ביניהם.

נצבים
כט,יב: וליעקב. וי"ו בלי געיא. (י,ח אבל לא צ,ת)
כט,כה: וישתחוו. יו"ד בלי געיא. (כולם)
ל,ד: נדחך. נו"ן בלי געיא. (כולם)
ל,יד: ובלבבך. בי"ת ראשונה בלי געיא. (כולם)
ל,יז: והשתחוית. ה"א בלי געיא. (כולם אבל לא צ)
ל,כ: וליעקב. וי"ו בלי געיא. (כולם)

וילך
ראשון

0
שני

0
שלישי
כָל־יִשְׂרָאֵל֮, וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮
2
רביעי

0
חמישי
יָמֶיךָ֮
1
שישי
רַבּוֹת֮, וַיֹּאמֶר֮
2
שביעי

0
סה"כ 5

וילך
לא,ט: ויתנה. וי"ו בלי געיא. (כולם)
לא,יד: ויתיצבו. יו"ד בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
לא,טו: ויעמד. וי"ו בלי געיא. (כולם)
לא,כב: וילמדה. וי"ו בלי געיא. (כולם)

האזינו
ראשון

0
שני

0
שלישי

0
רביעי

0
חמישי

0
שישי

0
שביעי

0
סה"כ 0

האזינו
לב,ו: הלה' תגמלו כל זאת. הלה' ה"א בגעיא למ"ד בשווא נע.
לב,מו: לכל הדברים. לכל למ"ד בלי געיא, הדברים ה"א בדרבן.
לב,מו: את כל דברי התורה הזאת. את בצירי ובתביר, התורה בטפחא.

האזינו
לב,ו: ויכננך. וי"ו בלי געיא. (י,ח אבל לא צ,ת)

וזאת הברכה
ראשון
וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֮
1
שני

0
שלישי

0
רביעי

0
חמישי

0
שישי

0
שביעי

0
סה"כ 1

וזאת הברכה
לג,ב: מרבבת קדש. מרבבת מ"ם בגעיא, רי"ש בלי געיא, בי"ת בשווא נח.

וזאת הברכה
לד,ד: וליעקב. וי"ו בלי געיא. (כולם)
לד,ח: ויתמו. וי"ו בלי געיא. (כולם אבל לא ח)
לד,ט: ויעשו. וי"ו בלי געיא. (י,ח אבל לא צ,ת)


**********************************************************

קרח-חקת-בלק

ראשון- ויקח קרח                      טז,א
שני-     וידבר, דבר אל               יז,טז
שלישי-ויאמר ה', השב               יז,כה
רביעי-  וידבר ה' אל אהרן          יח,ח
חמישי-ולבני לוי                        יח,כא
שישי-  וידבר ה', זאת חקת        יט,א
שביעי- ויבאו בני ישראל            כ,א

ראשון- ויסעו מקדש                  כ,כב
שני-     וישלח ישראל                כא,כא
שלישי-וירא בלק                       כב,ב
רביעי-  ויקם בלעם                    כב,כא
חמישי-וישמע בלק כי בא           כב,לו
שישי-  ויאמר אליו בלק             כג,יג
שביעי- ויאמר בלק אל בלעם      כג,כז


**********************************************************


כללי הגעיות ע"פ תאג' ח

1-      המילה וליעקב, ב-ח וי"ו בלי געיא, ויש יוצאי דופן והם טעות. ולמעשה אין לגעות.
2-      המילה הכנעני, ב-ח ה"א בלי געיא, ויש יוצאי דופן והם טעות. ולמעשה אין לגעות.
3-      המילה המחנה, ב-ח ה"א בלי געיא, ויש יוצאי דופן והם טעות. אבל במסורת תימן מילה זו תמיד ה"א עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
4-      המילה ממחרת, ב-ח מ"ם ראשונה בלי געיא, ויש יוצאי דופן והם טעות. ולמעשה אין לגעות.
5-      המילה ממחצית, ב-ח מ"ם ראשונה בלי געיא. ולמעשה אין לגעות.
6-      המילה ויחנו, ב-ח וי"ו בלי געיא. ב-צ בפרשת המסעות וי"ו בלי געיא. בשאר התורה ב-צ,י וי"ו בלי געיא, ויש יוצאי דופן. ולמעשה אין לגעות.
7-      המילה והייתם, ב-ח וי"ו עם געיא ויש יוצא דופן והוא טעות. ולמעשה יש לגעות.
8-      המילה יחיה, ב-ח יו"ד עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
9-      המילה וישתחוו, ברוב המקומות יו"ד בלי געיא. ולמעשה אין לגעות.
10-   המילה ויתיצבו, ב-ח יו"ד עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
11-   המילה בהיותם, בהיות, ב-ח בי"ת עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
12-   המילה ויהיו, ב-ח יו"ד עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
13-   המילה להיות, להית, ולהיתך, ב-ח למ"ד עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
14-   המילה וישמעו, ב-ח פעמים וי"ו עם געיא, ופעם אחת בלי געיא. ולמעשה יש לגעות.
15-   המילה ויפלו, ב-ח וי"ו בלי געיא, חוץ ממקום אחד והוא טעות. ולמעשה אין לגעות.
16-   המילה וידברו, ב-ח פעם אחת וי"ו בלי געיא, ופעם שניה עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
17-   המילה תחיו, תחיון, תחיה, ב-ח תי"ו עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
18-   המילה ויכתבם, ב-ח פעם אחת וי"ו בלי געיא, ופעם שניה עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
19-   המילה ויפדך, ב-ח וי"ו עם געיא. ולמעשה יש לגעות.
20-   המילה ויקדו, ב-ח פעם אחת וי"ו בלי געיא, ופעם שניה עם געיא. ולמעשה יש לגעות.


ספר ילקוט משה הלכות שבת להרמב"ם בפורמט PDF

ספר ילקוט משה הלכות שבת להרמב"ם בפורמט PDF הקובץ עודכן בתאריך 10.02.2024 בהערות הובאה התייחסות מפורטת לדברי מהר"י קאפח בהערותיו על...