הלכות תשובה
50. כת"ר בהלכות תשובה ב,ג "וצריך להתוודות בשפתיו, ולומר עניינות אלו שגמר בליבו"
וביאר מארי, שאלה שאומרים בכל יום שני וחמישי, אשמנו בגדנו גזלנו וכו', אינם מקיימים בזה את מצוות הודוי לפרט את החטא כיון שהוא נוסח קבוע.
אבל מקיימים בזה מצוה מהתורה של ודוי, וכך כת"ר בהלכות תשובה ב,ח "הווידוי שנהגו בו כל ישראל אבל אנחנו חטאנו וגו', והוא עיקר הוידוי", ובשעה שאומר מילים אלו יחשוב במה אשם ובמה בגד וכדו' אחרת הוא סתם אומר מילים. (מדע- תשובה א,א: ב,ג ח)
51. לכתחילה ראוי לאדם המתודה לפרט את חטאו ולשוב בתשובה על כל חטא שעשה, ואם אמר את נוסח הודוי בלי לפרט את חטאו יצא. (מדע- תשובה א,א: ב,ג ח)
52. לדעת רבינו מי שלומד משניות בעודו בחיים מועיל לו לעצמו לעילוי נשמתו, אבל אם כבר מת אין לימוד המשניות מועיל לו.
וכן אדם שכבר נפטר ובניו עזבו את דרך התורה, אם בחיים חיותו חנכם לתורה ולמצוות ולא הועיל חינוכו, אינו נענש על זה לאחר מותו. (מדע- תשובה א,ד וציון כד: ד,א וציון ז)
53. מה שנאמר במדרש שעונש עשרת הרוגי מלכות הוא כפרה לחטא מכירת יוסף אינו דעת רבינו, ולרבינו האדם נענש מחמת מעשיו ומחשבותיו שלו, ולא מחמת מעשים של אדם אחר שקדמו[29].
ולכן רבינו בבארו את טעם הצומות כתב[30] "ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות: שבזכרון דברים אלו, נשוב להיטיב, שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם (ויקרא כו,מ)"
והפנה רבינו את טעם הצומות להווה ולעתיד כי העבר אין. (מדע- תשובה א,ד וציון כד)
54. כת"ר במו"נ ח"א פנ"ד "ודע כי אמרו פוקד עון אבות על בנים אינו אלא בעון עבודה זרה בלבד לא בשום עון אחר"
וביאר מארי, שאם הנכד -למשל- הולך בדרכו של סבו, נענש אף מחמת סבו, כי הגורם שיבוא עליו העונש הוא סבו שהנחיל את דרך העבודה זרה במשפחה, ומחמת סבו כולם עובדים עבו"ז. (מו"נ ח"א פנ"ד: מדע- תשובה א,ד וציון כד)
55. מה שנוהגים ביום כיפור לכרוע קצת בוידוי אין לו מקור בתכאליל העתיקים, אבל כך נהגו כולם משום כניעה לפני ה', וכך נהגו בתימן[31]. (מדע- תשובה ב,ח: סדור רס"ג עמ' רס)
56. נהגו לכרוע קצת בוידוי ביום כיפור בין בלחש בין בחזרה משום כניעה לפני ה', ואם נמצא במקום שכולם כורעים אין ראוי לו לשנות את עצמו מהציבור[32]. (מדע- תשובה ב,ח)
57. האמירה שאומרים "זכות צדיקים תגן עליהם" אף לדעת רבינו אפשר למצוא לה סימוכין, כי כאשר הולכים בדרכיהם של הצדיקים ועל פי הנהגתם נחשב הדבר לזכותם[33]. (מדע- דעות ו,ב [כעין מקבילה])
אבל מה שכת"ר בהלכות תשובה ב,יא "החוטא לחברו, ומת חברו קודם שיבקש ממנו מחילה מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו, ואומר בפניהם חטאתי לה' אלוהי ישראל ולפלוני זה שעשיתי לו כך וכך. ואם היה חייב לו ממון, יחזירו ליורשיו; לא היה יודע לו יורש יניחנו בבית דין, ויתוודה"
זה אינו מפני שעושה נחת רוח לנפטר, אלא כדי לחנך את האדם החי שלא יחטא לחבירו, ולהשריש ולבסס בו את החרטה.
ומה שעושה זאת על קברו כי על ידי מעשה זה ישריש האדם את החרטה. (מדע- תשובה ב,יא)
58. אדם הטרוד בפרנסתו, ויש לו במשך כל יום זמן של שלוש או ארבע שעות ללימוד תורה, בחודש אלול יש לו להפחית קצת מזמן לימוד התורה על מנת שיאמר אשמורות. כי אמרו חז"ל (שבת י.) "זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד" ולא יאמר את כל האשמורות, אלא יאמר אשמורות במשך שעה עם הציבור ודי לו בזה. (מדע- תשובה ג,ד)
59. כת"ר בשו"ת רסז (מהדו' בלאו) שאופן מנין שלוש עשרה מידות של רחמים הוא כך "הראשון ה', השני אל, השלישי רחום, הרביעי חנון, החמישי ארך אפים, השישי רב חסד, השביעי ואמת, השמיני נוצר חסד לאלפים, התשיעי נושא עון, העשירי ופשע, האחד עשר וחטאה, השנים עשר ונקה, השלש עשר לא ינקה"
ולפ"ז פיסוק הפסוק הוא כך, ויעבור ה' על פניו ויקרא ה': ה' אל רחום וחנון ...
ונשאל מארי, שהרי בכל התכאליל העתיקים כאשר מונים הם את השלש עשרה מידות, לא הכניסו את ולא ינקה, אם כך יוצא שהם סוברים שלא כדעת רבינו, ומונים אף את ה' הראשון כמידה בפני עצמה?
והשיב, שאותם תכאליל לא ראו את תשובת הרמב"ם. (שו"ת רסז: מדע- תשובה ג,ד [כעין מקבילה])
60. כת"ר בהלכות תשובה ד,ב "ומהן חמישה דברים נועלין דרכי התשובה בפני עושיהן; ואלו הן: (א) הפורש מן הציבור לפי שבזמן שיעשו תשובה, לא יהיה עימהן ואינו זוכה עימהן בזכות שעושין"
ובהלכות אבל א,י כת"ר "כל הפורשין מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארן, ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכבוד המועדות, וישיבת בתי כנסייות ובתי מדרשות, אלא הרי הן כך בני חורין לעצמן, כשאר האומות, וכן המינים והמשומדים והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן; אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים: שאבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם הכתוב אומר "הלוא משנאיך ה', אשנא" (תהילים קלט,כא)"
וביאר מארי, שיש כאן שני סוגים של פורשים מדרכי ציבור, בהלכות תשובה הוא מקיים מצוות אבל לעצמו, ואילו בהלכות אבל אינו מקיים מצוות כלל. (מדע- תשובה ד,ב וציון י: שופטים- אבל א,י)
61. כת"ר בהלכות תשובה ד,ד "ומהן חמישה דברים העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן: ... (ג) והמסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי; והוא אינו יודע שראיית העינים עוון גדול, שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם" (במדבר טו,לט)"
ומדברי רבינו אלה משתמע- שהחטא של האדם בא מחמת ראיית הענים.
ונשאל מארי, שהרי נאמר בספרי [וכן הובא בילקוט שמעוני] על הפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, מגיד שהענים הולכות אחרי הלב, ראיה מסומא שעושה את כל התועבות שבעולם, הא מה תלמוד לומר ולא תתורו אחרי לבבכם.
והשיב מארי, שאלו שתי דרשות שונות אבל המסקנא מהם היא אחת, וכשהענים רואות הלב מהרהר, ואף כשאין הענים רואות הלב מהרהר מעצמו. (מדע- תשובה ד,ד)
62. כת"ר בהלכות תשובה ז,א "הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שביארנו, ישתדל האדם לעשות תשובה ולנעור כפיו מחטאיו, כדי שימות והוא בעל תשובה, כדי שיזכה לחיי העולם הבא"
ונשאל מארי, מדוע כת"ר ישתדל ולא חייב?
והשיב, שהאדם חייב שלא לחטוא, אבל אם כבר חטא ישתדל לעשות תשובה. (מדע- תשובה ז,א)
------------------------------
[29] ראה מו"נ ח"ג פמ"ו (עמ' שפו) שם כת"ר "אבל החכמים ז"ל עשו טעם אחידות כפרת ציבור בשעירים בגלל חטאת כל עדת ישראל בראשונה בשעיר עזים, כוונתם על מכירת יוסף הצדיק שבפרשתנו נאמר וישחטו שעיר עזים וגו'. ואל יהי חלוש בעיניך טעם זה, כי תכלית כל הפעולות הללו לקבוע בנפש כל חוטא שהוא צריך לזכור ולהזכיר חטאו תמיד כמו שאמר וחטאתי נגדי תמיד, ושהוא חייב לבקש מחילת אותו החטא הוא וזרעו וזרע זרעו בעבודה שתהא ממין אותו החטא ... וכאשר היה החטא בשעיר עזים היתה העבודה בשעיר עזים" (השואל הוא שהפנה אותי לציון מקור זה)
[31] וכך נמצא בסידור רס"ג. (עמ' ר"ס), וזה לשונו: "והרוב ממנו אומרים 'אתה יודע רזי עולם' [=נוסח הודוי למנחת ערב כיפור בסדור רס"ג] בכפיפת הראש". הוא כתב בכפיפת הראש, ואח"כ התחילו לאומרו גם בכפיפת קומה. (השואל הוא שהפנה אותי למקור זה)
[32] מארי בתשובה לפנינו, הוסיף על האמור בתשובה הקודמת מס' 55, שכך נוהגים בין בלחש ובין בחזרה. כמו כן לא ישנה עצמו מהציבור.
[33] מארי לא ביאר, והשווה לסוף תשובה 54.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה