מגילה
כמו הכתר
שאלה: יש לי מגילת אסתר על גוויל שנכתבה ע"פ
'כתר ארם צובא' כמופיע בתנ"ך של הרב מרדכי ברויאר זצ"ל כולל פרשיות פתוחות
(ע"פ עדות כייעוין בספרו), האם ראוי לכתחליה לצאת ידי חובה במגילה זו?
תשובה: מגילה בכל עניין כשירה, אפילו אם מחוקים
בה אותיות (מגילה ב,י).
הגיית
מרדכי
שאלה:
כיצד יש להגות את
'מרדכי' במגילה? האם יש להגות מורדוכי?
תשובה:
בקמץ קומצים את
הפה, כלומר מקווצים, כקריאת התימנים והאשכנזים, לפיכך כל מרדכי הוא מורדוכי.
הקריאה
בערים המסופקות והסמוך להם
שאלה: א. האם יש עניין או הידור לקרוא את המגילה
בשני ימים בערי המרכז משום הספק לגבי יפו, ומה לגבי תושבי יפו עצמם?
ב.
במקומות שבהם יש לקרוא בשני הימים מספק האם צריך גם לקיים את שאר מצוות היום מעבר למקרא
מגילה ומה לגבי המקומות הסמוכים למקומות המסופקים?
תשובה: כתב הרמב"ם בהלכות מגילה א,יא: "עיר שהיא ספק, ואין ידוע אם הייתה מוקפת חומה
בימות יהושוע בן נון, או אחר כן הוקפה - קוראין בשני הימים, שהן ארבעה עשר וחמישה עשר,
ובליליהם; ומברכין על קריאתה בארבעה עשר בלבד, הואיל והוא זמן קריאתה לרוב העולם".
ובהלכה
י כתב: "וכרך, וכל הסמוך לו, וכל הנראה עימו - אם אין ביניהם יתר על אלפיים אמה
- הרי זה ככרך, וקוראין בחמישה עשר".
היוצא
מכך, רק הסמוך לודאי קורא בט"ו, אבל הסמוך לספק אינו קורא בשני הימים. הרמב"ם
כתב וקוראים בחמישה עשר, הרי שהרמב"ם מדבר על הסמוך לודאי, ולא על הסמוך לספק,
שהרי בספק קוראים בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. כרך שהוא ודאי, יש בכוחו לגרור
את הסמוך אליו להיחשב ממנו, אבל מקום שהוא ספק, אין בכוחו לגרור את הסמוך אליו שגם
הוא יהיה ספק, שהרי דבר זה הוא חידוש, וחכמים אמרוהו רק בסמוך לודאי, ולא בסמוך לספק.
יפו
היא עיר מסופקת, וכך כתב בפניני הלכה: https://ph.yhb.org.il/05-17-03/#_te01ftn17_5
"הערים
הידועות שיש לגביהן ספק הן: טבריה, חברון, שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו, חיפה. ויש
שהוסיפו שיש ספק לגבי: בית שאן, יריחו, באר שבע, רמלה, צור, צידון, דמשק, איזמיר ובגדד".
כעת
תשבות לשאלותיך
א-
אין עניין להדר לקרוא בערי המרכז בשני הימים משום סמיכותם ליפו, מפני שרק הסמוך לודאי
נגרר אחריו, ולא הסמוך לספק. ויפו היא עיר מסופקת.
ב-
בעיר המסופקת יש לקיים את כל המצוות רק בי"ד, שהרי גם את ברכת המגילה מברכים רק
בי"ד, והחמירו לקרוא שם את המגילה גם בט"ו ללא ברכה, אבל בשאר המצוות לא
החמירו. וכבר כתבנו שהמקומות הסמוכים לעיר המסופקת אין קוראים רק בי"ד, וכך הדין
בשאר מצוות היום.
בן כרך
שקרא בי"ד, בן עיר שלא קרא בי"ד
שאלה: האם מישהו שנמצא בוודאי בעיר שהייתה
מוקפת וטעה וקיים את כל המצוות בי"ד האם עליו לחזור ולקיים את כל המצוות בט"ו?
או
לחילופין האם מישהו שנמצא במקום שבוודאי לא היה מוקף חומה וטעה ולא קים שום מצוה ממצוות
היום בי"ד האם עליו לקיים בט"ו?
תשובה: בן כרך שקיים בטעות את מצוות פורים ביום
י"ד יצא ידי חובתו, מפני שיום י"ד הוא הזמן העיקרי לקריאת המגילה. ובירושלמי
מגילה ב,ג נאמר: "בן כרך מהו שיוציא את בן עיר ידי חובתו? וייבא כהדא [=ויהא הדין
בו כמו המשנה] כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן או ייבא [=או שיהא
הדין בו כמו המימרה] כהיא דאמר ר' חלבו רב חונה בשם ר' חייה רבה הכל יוצאין בארבעה
עשר שהיא זמן קריאתה". (ע"כ ירושלמי) כשם שבן כרך מוציא בן עיר אם קרא לו
בי"ד, כך יצא בן הכרך עצמו ידי חובת הקריאה לעצמו, אם קרא בי"ד.
וכך
כתב הפרי מגדים (משבצות זהב, תרפח,ו): "אין זה סותר מה שכתוב בירושלמי [שם] רב
חונה בשם רבי חייה רבה, הביאו הפרי חדש כאן אות א', דבן כרך שקרא בי"ד יצא.
ולעומת
זאת בילקוט יוסף (קיצוש"ע תרפח,ו) כתב: "תושב ירושלים שעבר וקרא את המגילה
בי''ד אדר, יוצא בדיעבד. ואם נודע לו הדבר בט''ו, יחזור ויקרא בט''ו". (ע"כ
ילקוט יוסף) ואנו לא הצרכנו אותו לחזור ולקרוא בט"ו.
אבל
בן עיר שלא קרא את המגילה ביום י"ד, אינו יכול להשלים ולקוראה ביום ט"ו,
מפני שאין זה זמן קריאה השייך לו.
קרא עשרת
בני המן בעל פה
שאלה: האם בדיעבד מי שאמר בע"פ רק את
עשרת בני המן יצא ידי חובה? שמעתי פעם אך לא מצאתי מקור לזה שמכיון שעשרת בני המן זה
עניין שלם אז אסור לקרוא את כולו בע"פ. (אני באופן אישי לא בטוח שאני לא אומר
בע"פ חלק משמות עשרת בני המן כי מרוצת העיניים בין השמות לבין התיבה "את"
מבלבל אותי ויתכן מאוד שחלק מהתיבות בעשרת בני המן לא קראתי מתוך הכתב).
תשובה: בנוגע לקורא את שמות בני המן בע"פ,
כולם או מקצתם, לשון הרמב"ם בהלכות מגילה ב,י: "השמיט בה הסופר אותיות או
פסוקים, וקראן הקורא על פה - יצא". ולא מצאנו בדברי הרמב"ם שאם הם עשרת בני
המן הם עניין שלם ולא יצא ידי חובתו, ולפיכך בכל אופן יצא ידי חובתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה