הלכות חנוכה

הדלקת חנוכה כשאינו בבית

שאלה: יש לנו ארוע משפחתי בחנוכה לשם כל אנחנו צריכים לנסוע ובזמן ההדלקה לא נהיה בבית האם צריך לדאוג שיהיו לנו נרות דלוקים ? למשל על ידי אחד השכנים או שאנחנו פטורים מכל מחוייבות כל שהיא והאם כדאי לעשות כן או שמצוות חנוכה חשובה יותר מארוע משפחתי.

תשובה: השאלה ששאלת היא מחלוקת בין מו"ר הרב יוסף קאפח, לבין מו"ר הרב רצון ערוסי.

לפי הרב קאפח ימנה שליח שידליק עליו בביתו, ואילו לפי הרב ערוסי ידליק בבית שבו נמצא, כגון באולם אירועים, או במסעדה או בעבודה.

בזמן חז"ל והרמב"ם נהגו כולם כרב קאפח, וביתו של האדם הוא העיקר, אולם בזמנינו שבני אדם ניידים, הרבה עושים כמו הרב ערוסי.

לסיכום, אם יש מישהו שנשאר בבית, ידליק הוא על כולם, ואם כל בני הבית נסעו לאירוע, ישתדלו להגיע בזמן הדלקת נרות למקום האירוע וידליקו שם.

אם ישן במקום שבו מתארח, לפי כולם ידליק במקום שבו מתארח וישן.

הדלקה בבניין גבוה

שאלה: האם ניתן להדליק נר חנוכה בחלון דירה הגבוהה מעל 20 אמה ומה הדין כשהבניין הגבוה בודד בסביבה?

תשובה: מי שגר בקומה גבוהה, ידליק נרות חנוכה בחלון ביתו, ויהיה פרסום נס לעוברים ושבים הרבים שברחוב, או לאלו שגרים בקומות גבוהות ממולו. וכך ראוי יותר מאשר שידליק בפתח חדר המדרגות, שהרי אינו פתח ביתו. וכך פסק בפניני הלכה (זמנים יג,ג).

הלכות ספירת העומר

שכח ולא ספר ספירת העומר בלילה

שאלה: התפרסמה תשובה של הרמב"ם אדם ששכח ולא ספר יכול לספור למחרת. שאלתי, האם נכון הדבר? האם יספור למחרת ביום בברכה? והאם אם שכח למחרת ולא ספר או לא ספר מספר ימים האם יספור בברכה ביום שנזכר?

תשובה: בתשובה שפורסמה בשם הרמב"ם נאמר, לא ספר בלילה יספור למחרת ביום ללא ברכה, וכתשובה זו, כך מבאר מהר"י קאפח את לשון הרמב"ם. וכך היא שיטת השו"ע (תפט,ז).

לאחר זמן התברר שתשובה זו אינה לרמב"ם אלא לאחד מבאי בית המדרש שהיו רבותיו של הרמב"ם, כלומר אחד מתלמידי ר"י מיגש. ואולי הוא רבי מימון אבי הרמב"ם.

לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין (ז,כג): "שכח ולא מנה בלילה, מונה ביום". כאמור לדעת מהר"י קאפח יש לבאר לשון זה, סופר ביום ללא ברכה. אולם לדעת מהר"ח כסאר, יש לבאר לשון זה סופר ביום בברכה. וכך גם נראה לי, כדברי מהר"ח כסאר, סופר ביום בברכה.

לפי שיטת הרמב"ם, שכח ולא מנה לילה אחד או כמה לילות, מונה בשאר הלילות בברכה. מצוות ספירת העומר המתפרסת על פני ארבעים ותשע לילות העומר, אמנם נמנתה במנין המצוות כמצוה אחת, אולם בכל לילה שסופר, מקיים את אותה מצוה, ואין חסרונו של יום אחד או כמה ימים ללא ספירה, מבטל את קיום המצוות בשאר הלילות. ובתשובה שיצאה מבית מדרשו של רבותיו של הרמב"ם נאמר, שביום האחרון לא יאמר "שלמי".