צום
לחתן
שאלה: האם יש לחתן בשבעת ימי המשתה
לצום בשבעה עשר בתמוז?
תשובה: החתן בשבעת ימי המשתה חייב לצום צום
יז בתמוז, ולמרות שפטרוהו מהסוכה מפני ששם הוא תשבו כעין תדורו, וחתן אינו יושב בביתו
אלא בבית חתנותו, במקום המיועד לו לשמוח, ונמצא שלא צווה כלל על מצוות סוכה, וכן הולכי
דרכים אפילו לצורך רשות פטרום מפני שאין דרך הולכי דרכים לדור בבית, אבל צום יז בתמוז,
ושאר צומות, אין שום סיבה לפוטרו.
שמיעת
מוסיקה בספירת העומר
שאלה: האם לפי ההולכים בשיטת הרמב"ם,
אסור לשמוע מוזיקה מאוזניות בימי ספירת העומר? (מארי התיר שמיעה מאוזניות בימות השנה)
המנהג החדש של העדות האחרות מחייב?
תשובה: אם איסור שמיעת כלי שיר כוונתו שישמע
את הנגינה מהכלי עצמו, הרי שמותר לשמוע שירים במחשב ובשאר כלים אלקטרוניים המשמיעים
שירים, וגם מותר לשמוע בספירת העומר. ואם איסור שמיעת כלי שיר כולל גם כשהוא מוקלט,
הרי שהכל אסור, וגם בספירת העומר הכל אסור. אין איסור מיוחד על ספירת העומר, ואין בכוחם
של מנהגים מאוחרים להוסיף איסורים ללא טעם.
אני
אישית חושב שבימינו מצווה לשמוע כלי שיר, והשתנה העולם, וזה מקרב את האדם לבוראו, ומרגיע
אותו, ואין כאן שמחה מיוחדת במינה.
כשכתבו
הרמב"ם וחז"ל, איסור שמיעת כלי שיר, הם הכירו עולם ללא שירים ומוזיקה, ומי
שרצה לנגן היה צריך להזמין מנגן שיש לו כלי נגינה שינגן לו, או ללכת למקום שבו מנגנים,
והיה בדבר זה שמחה יתירה. אולם בימינו זה דבר יום יומי, שעה שעה, ואין כאן שמחה יתירה
אלא צורך יום יומי. כמובן שבבין המצרים ובחודש אב ראוי למעט, ככל יכולתו.
זכרונות
ושופרות מעין הצרה
שאלה: ראיתי דבר מעניין וחשבתי אולי אתה
מכיר או יודע מה התשובה לכך:
הרמב"ם
כותב בהלכות תענית פ"ד ה"ה שבתענית על הגשמים אומרים זכרונות ושופרות
מעין הצרה.
שמעתי
בשיעור מסוים שהדרשן אמר שהוא לא הבין למה התכוון הרמב"ם ולכאורה אין מקום
כזה בתנ"ך שיש בו זכרונות ושופרות מעין הצרה ולכן בפשטות ההלכה כמו רש"י
שצריך לומר זכרונות ושופרות כמו בראש השנה, ודברי רש"י זכים ובהירים וכו'
וכו'.
ההנחה
התמוהה שהרמב"ם יפסוק פסיקות בלי ידע
בסיסי בתנ"ך משוללת כל יסוד. אם כן מה הפרשנות האפשרית להוראה הנ"ל של
הרמב"ם?
תשובה: אף הרמב"ם סובר כמו רש"י
שיאמר זכרונות ושופרות כמו בראש השנה, וכך כתב בפה"מ תעניות ב,ג:
"הזכרונות והשופרות כמו שנתבאר בראש השנה כלומר שלא יאמר זכרון יחיד ולא
זכרון פורענות". והוא מעין הצרה שהזכיר במשנ"ת, כי אומר וזכרתי את בריתי
יעקב וכו', וממילא בזכות זיכרון זה יצילם ה' מהצרה. וכן אומר ויזכור להם בריתו
וינחם כרוב חסדיו, וממילא מחמת כך יצילם מהצרה. וכן אומר כנשוא נס הרים תראו
וכתקוע שופר תשמעו, וממילא מחמת כך יצילם ה' מהצרה. וכן אומר וה' אלהים בשופר יתקע
והלך בסערות תימן, ומחמת התגלות ה' יושיעם מהצרות. נמצא שהפסוקים שבראש השנה
מתאימים גם ליום הדין, וגם להצלה מצרה.
המשך
הנ"ל
שאלה: 1.
בכנות ולאחר המחילה, קשה להלום את הפירוש שהצעת עם הלשון "מעין
הצרה", או שלא הבנתי את דבריך. (המתנתי במשך יומיים וקראתי שוב ושוב את
דבריך, ללא שינוי)
2.
מפיה"מ שהעתקת (וכך עשה גם הרב קאפח בביאורו) לא מוכח בהכרח כהבנה שכתבת:
"הזכרונות
והשופרות כמו שנתבאר בראש השנה כלומר שלא יאמר זכרון יחיד ולא זכרון פורענות"
הרמב"ם
מסייג את דבריו ואומר בפירוש למה כוונתו בציון הנ"ל: "כלומר שלא יאמר זכרון יחיד..."
3.
חסרים מקומות שדברי הרמב"ם בפיה"מ לא מסכימים עם מה שכתב בי"ד
החזקה?
4.
אגב, הריטב"א (תענית טו.) גם כן הבין כך:
"וכן
נראה מדבריו ז"ל שזכרונות ושופרות אלו לא סוף דבר אותן שאומרים בראש השנה אלא
מעין הצרה..."
תשובה: אתה צודק, אולם קיצרתי ולכן לא
הובהרו הדברים.
ראשית
צריך לבאר, מנין לקח הרמב"ם את המילים מעין הצרה? והתשובה היא שהוא למד
זאת ממהלך המשניות. שהרי נזכר במשנה שאומר
אל ה' בצרתה לי, אשא עיני אל ההרים, תפילה לעני כי יעטוף. והגדיל רבי יהודה לומר,
שלא יאמר זכרונות ושופרות, אלא יאמר תחתיהם פסוקים יותר ממוקדים, רעב כי יהיה, על
דברי הבצרות.
כעת
נתבונן, כאשר אומר אל ה' בצרתה לי, וכי זה מעין המאורע והרי לא נזכר שם בקשה על
הגשם? וכן אשא עיני אל ההרים, והרי לא נזכר שם בקשה על הגשם? על כורחנו, כאשר
מתפללים במילים שלנו, ניתן למקד את הבקשה על שאילת גשם, אולם כאשר מתפללים מתוך
פסוקים, צריכים להסתפק רק במעין, בדומה, אבל זה לא בדיוק בקשה ממוקדת.
כיוון
שכן, אף כאשר מתפללים זכרונות ושופרות, זה מעין הצרה, בדומה. אני מסכים לדבריך,
שככל הנראה לא אמרו בתעניות את ההללויה האחרון שבתהלים הללוהו בתקע שופר, כי הוא
הזכרת שופר של שבח ולא הזכרת שופר של צרה, אבל כל ההזכרות שיש בהם דמיון לבקשה על
צרה מזכיר, וכך הם כל הבקשות מהפסוקים, ואף זכרונות ושופרות זהה להם.
צום לאדם
שעובד
שאלה: אני עובד בתנאים לא קלים עם חום גבוה
עם מאמץ, האם אני חייב לצום (תענית אסתר, צום גדליה, עשירי בטבת, י"ז בתמוז)?
תשובה: יתחיל לצום מתחילת היום, ומשלא יוכל
עוד לצום מחמת החום והמאמץ, ישתה מים כפי צורכו להחזיק את גופו. וישתה רק מים ולא
שאר משקים ממותקים, וכל שכן שלא יאכל. וכך כתב הרב רצון ערוסי
בצום
כמו צום גדליה, יצום תוך כדי שהוא עובד, ומשלא יוכל להמשיך לצום, יפסיק, וימשיך לעבוד,
אם מעבידיו אינם מאפשרים לו שלא לעבוד, ואם אין לו עבודות לפרנסתו זולתי זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה