הלכות בספרים הפלאה זרעים

הלכות נדרים

יחיד מומחה ושלושה הדיוטות

שאלה: מי שרוצה להתיר נדר, האם חובה לדעת הרמב"ם שחכם יתיר לו? הרי הוא התיר 3 הדיוטות להתיר, רק אם אין חכם. עד כמה הוא צריך להיות חכם? רב עיר מספיק? ומה אם רב עיר בדורנו יגיד שהוא לא רוצה להתיר לבדו כי אין חכם בימינו?

הלכות שבועות פרק ששי

א  מי שנשבע שבועת ביטוי וניחם על שבועתו וראה שהוא מצטער אם יקיים שבועה זו ונהפכה דעתו לדעת אחרת. או שנולד לו דבר שלא היה בדעתו בשעת השבועה וניחם בגללו. הרי זה נשאל לחכם אחד או לשלשה הדיוטות במקום שאין שם חכם ומתירין לו שבועתו.

תשובה: הרמב"ם בהלכות נדרים הוסיף פרט שלא נזכר בהלכות שבועות, שצריך שיהיה החכם המתיר, חכם מובהק. וזה לשונו בהלכות נדרים ד,ה :

"מי שנדר, וניחם על נדרו – הרי זה נשאל לחכם, ומתירו. ודין היתר נדרים, כדין היתר שבועות – שאין מתיר אלא חכם מובהק, או שלושה הדיוטות במקום שאין חכם, ובלשון שמתירין השבועה, מתירין הנדר...".

הב"י ביו"ד סימן רכח ביאר את דעת הרמב"ם, שחכם מובהק הכוונה חכם מובהק שבדור, כמו רב נחמן שהוזכר בתלמוד כדוגמה לכך, ובימינו הוא רב עיר, כפי שכתבת.

ועוד ביאר הב"י, שלדעת הרמב"ם יכולים להיות השלושה הדיוטות, שאינם יודעים כלל לישא וליתן בסברות התלמוד, שלא כדעת הרא"ש שצריכים להבין סברות תלמודיות אם יסבירו להם.

היוצא מכל הנ"ל, לכתחילה יש להתיר את הנדרים אצל תלמיד חכם מובהק, כמו רב עיר, או מישהו הידוע בחכמתו בתורה, ואם אי אפשר, ילך אצל סתם שלושה בני אדם, השומרים תורה ומצוות, ואין צורך לחפש שיבינו בסברות תלמודיות.

בימינו התקבל פסק השו"ע רכח,א, שאין לנו יחיד מומחה היכול להתיר נדרים לבדו, ולפיכך עושים התרת נדרים בערב ראש השנה בציבור, אולם כאמור לדעת הרמב"ם לא השתנתה ההלכה, ורב גדול, היודע את הלכותיה של התורה, והוא מצוי בדיני נדרים ושבועות, יכול להתיר לבדו את הנדר.

הלכות מתנות עניים

נתינת עשירית מנכסיו לעני

שאלה: כתב רבינו במשנה תורה - ספר זרעים מתנות עניים ז,ו

בָּא הֶעָנִי וְשָׁאַל דֵּי מַחֲסוֹרוֹ וְאֵין יַד הַנּוֹתֵן מַשֶּׂגֶת נוֹתֵן לוֹ כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ וְכַמָּה עַד חֲמִישִׁית נְכָסָיו מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. וְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּנְכָסָיו בֵּינוֹנִי. פָּחוֹת מִכָּאן עַיִן רָעָה.

נראה מדבריו שצריך לתת לפחות עשירית מנכסיו. לא כתב מממונו, אלא מנכסיו. וזה קשה מאוד לקיום, וכי אם אדם מקבל מתנה מכשיר אלקטרוני וכיוצ''ב, הוא צריך להוציא מכיסו כסף בשווי לפחות עשירית מנכס זה ולתתו?

ואם אאמוד כמה שווי נכסיי, כל הבגדים שיש לי, וחפצים למיניהם, הדבר יעלה לסכום גבוה מאוד. האם גם מזה צריך לתת מעשר כדי שלא להחשב בעיני שמיים בעל עין רעה?

תשובה: מדובר בחברה שאין לה נכסים, רק כמה בגדים, ובית בלי חשמל וארנונה, וכמה כלי מטבח. בימינו העולם השתנה והסתבך, ויש צרכים מרובים לאדם, ונכסים מרובים עוד יותר, ויתן כפי יכולתו שלא יצטרך הוא לבסוף לפשוט את ידו, ודי לו בזה. כך נראה לענ"ד.

הלכות שמיטה ויובל

היתר מכירה בשביעית

שאלה: האם ניתן לסמוך בשביעית לכתחילה על היתר מכירה? והאם יש משהו יותר מהודר מהיתר מכירה?

תשובה: לפי ההלכה היבשה צריך של גוי, וכך מורה הרב רצון ערוסי. אני אישית סומך על היתר מכירה, ואיני רוצה לחזק את הגוים בארצנו, וגם הסחורה שלהם שנמכרת בעיר אלעד אינה טובה.

ביעור פירות שביעית

שאלה: האם יש אפשרות להמנע מביעור פירות שביעית על ידי הפקר, ראה דברי מהר"י בהלכות שמיטה ויובל פרק ז הע' א.

תשובה: בנוגע לביעור בשמיטה, לפי הרמב"ם ביעור כפשוטו, ואחר הביעור אסור לאכול בין לעניים בין לעשירים וצריך לבערו, ובהגיע שער הביעור יכול לאכול מזון שלש סעודות ולא יותר, כנאמר בהל' שמיטה ויובל ז,ג. וכך הם דברי הרב קאפח שכתבת, וכתב שאף אוצר בית דין צריך לבער, ושום דבר לא יועיל להציל.

אמנם אם אין הפירות שלו לא צריך לבער, אבל אם ירצה לאוכלם הוא זוכה בהם ומיד חלה עליו חובה לבערם. וכך כתב הרב אביעד אשואל בשם הרב קאפח, וזו היא שיטת הרמב"ם הידועה לי מיני קדם.