1. מותר לקרוא פסוקים בעל פה שלא מספר תורה.
2. נטילת ידים שחרית לסירוגין, ויתחיל ביד ימין,
ויברך אחר הנטילה. ולהרמב"ם יטול פעם אחת ויברך לפני. וכך ינהג בכל הנטילות.
3. אחרי בית הכסא אין חובה ליטול מתוך כלי, וירחץ
ידיו משום נקיות.
4. אסור לברך ללא כיסוי ראש. ולהרמב"ם מותר.
ותלמידי חכמים יכסו ראשם. וכן בתפילה אסור להתפלל בגילוי ראש.
5. הכוונה בשם ה' רק לכתחילה. ולהרמב"ם יכוון
את פירוש המילים ודיו.
6. בלימוד ובשירי קודש מותר להזכיר שם ה'.
7. היחיד אינו עונה אמן אחרי ישתבח או יהללוך של
ההלל.
8. בהו"ש יש הנוהגים לאומרו. משמע שיש שאין
אומרים אותו, והרבה מהבלדי והשאמי לא אומרים אותו. ולהרמב"ם אסור לאומרו כי
הוא הפסק.
9. מי שלא ישן כל הלילה אינו מברך על נט"י,
והמעביר שינה. ולפי הרמב"ם יברך על נט"י, כי הנטילה לתפילה ולא לרוח
רעה.
10. לא בירך לפני התפילה, אחרי התפילה לא יברך
ברכות התורה, ולא על נט"י.
הלכות ציצית
11. טלית קטן אינו מברך עליו, ויפטרנו בברכת הטלית
גדול. ולהרמב"ם ראוי להקפיד על טלית גדול ככל האפשר, כי רק בו מקיים המצוה.
12. לפני עשיית ציצית, יאמר הריני עושה לשם מצות
ציצית. ולהרמב"ם אינו צריך.
13. יש שאין מקפידים וחותכים את חוטי הציצית
במספרים ולא בשיניים. וכך הוא להרמב"ם.
14. חוטים המשולשלים לנוי בקצה הבגד של הציצית מעשה
רשת (הִדֻבּ), אין צריך לחתכם.
15. לא נהגו להחמיר שיהיו החוטים על חוד הכנף, אבל
אסור שיהיו באלכסון. ולהרמב"ם מותר שיהיו באלכסון.
16. לא נהגו להתעטף כעטיפת הישמעאלים, אלא יכסה
ראשו ורובו.
17. פשט את הטלית לבית הכסא, אפילו שבדעתו לחזור
וללובשה, יחזור ויברך.
18. הלוקח טלית מחברו לא יברך עליה. ולהרמב"ם
יברך. וטלית של בית הכנסת לפי כולם יברך.
19. נתמעט חוט אחד ואין בו כדי עניבה, כשר,
ולהרמב"ם צריך לפתוח חוליה. נתמעט חוט אחד מעיקרו כשר, ולהרמב"ם פסול.
20. ציציות שנפסלו המנהג לגונזם. ולהרמב"ם
יכול לזורקם. ותלמידי הישיש (הרב יחיא קאפח) החמירו לגונזם.
21. נודע לו שהטלית פסולה, ויתבייש ללא טלית, ילבש
ללא ברכה. ולהרמב"ם לא ילבש.
הלכות תפילין
22. בתעניות יש החולצים את התפילין אחר מנחה והרוב
נשארים עד למען ירבו ימיכם. לפי הרמב"ם אם מתפללים ערבית בלילה אחר צאת
הכוכבים אסור להניח תפילין. לפי הרב יחיא אביץ' יחלוץ אחר מנחה שלא להניח תפילין
בלילה.
23. מנהג יהודי תימן בקשר הראש של תפילין לעשותו
מרובע, ומצד פנים יש X,
ויש מחמירים לעשותו כפול שלא ייראה כמו צלב. ואין לשנות ממנהג תימן, כי הוא איכס
ולא צלב.
24. לפי הרמב"ם ומהרי"ץ יכרוך על האצבע,
ואח"כ יניח של ראש, לפי הרב רצאבי יכרוך על האצבע אחר של ראש.
25. תפילין של ראש יחלוץ מעומד, ושל יד מיושב.
ולהרמב"ם אין צורך להקפיד על כך.
26. המנהג לחלוץ התפילין אחרי קדושת ובא לציון,
וראוי להחמיר עד קדיש תתקבל. וראינו זקנינו חולצים אחרי קדושת ובא לציון, ומקצת
זקנינו שלמדו רמב"ם נביאים וכתובים אחר התפילה [=נקרא שילוש] חלצו לאחר הלימוד.
27. בראש חודש חולצים לפני מוסף. ולהרמב"ם
אחרי מוסף, בסדר היום הנאמר אחרי מוסף.
28. תפילה ביחיד עם תפילין עדיפה מתפילה בציבור ללא
תפילין, ויצרף עצמו לעניות הציבור.
29. שבת יום טוב וחול המועד אין מניחים תפילין.
להרמב"ם בחול המועד יניח תפילין. ובזמננו ראוי להניחם ביחיד.
הלכות תפילה
30. מותר לשתות קודם התפילה מים או תה או קפה ללא
חלב, ואם לא יכול לכוון בתפילה מותר עם חלב וגם מותר לאכול.
31. המתפלל יחיד יאמר ברכי נפשי, קדושת ה' צבאות. לפי הרמב"ם בתשובה
מאוחרת וראב"ם, מותר ליחיד לומר קדושת היוצר וקדושת ובא לציון.
32. אישה תאמר ברכות השחר ותפילת שמונה עשרה, ואם
יכולה תאמר גם ברכות התורה, וקריאת שמע וברכותיה. וכך נראה גם דעת הרמב"ם.
33. בזמירות יכול לענות אמן על ברכות או קדיש או
קדושה. בברוך שאמר וישתבח יענה לקדיש וקדושה. ולהרמב"ם לא יענה על שום ברכה
כי העוסק במצוה פטור מן המצוה, ויש איסור להעביר על המצוות.
34. לפי הרמב"ם יכול לומר את קריאת שמע
וברכותיה כל היום, אם לא קרא עד שלש שעות.
35. לפני קריאת שמע יכוון לצאת ידי חובת המצוה.
ולהרמב"ם אין צורך לכוון, כי מצוות אינן צריכות כוונה.
36. יאחז את שתי הציציות לפני קריאת שמע.
ולהרמב"ם לא צריך, והרבה לא נוהגים כך.
37. הכוונה בכריעות לפי הסוד, אינה נוהגת אצל רוב
ככל הציבור, מלבד יחידים. ולהרמב"ם יש בדבר איסור.
38. לא אמר מוריד הטל ולא משיב הרוח אחר שחתם
בא"י מחיה המתים, יאמר שם משיב הרוח. לפי הרמב"ם חוזר לראש.
39. בחזרת הש"ץ צריך לעמוד עד סוף ברכת שים
שלום. וכן הוא להרמב"ם.
40. בקדושה בעניית ברוך כבוד ה' ממקומו, ישחה מעט.
ובימינו הרבה מהבלדי לא נוהגים כך. וכן לרמב"ם אינו צריך.
הלכות נשיאת כפים, נפילת פנים,
וספר תורה
41. מנהג יהודי תימן והרמב"ם שלא יטלו הכהנים
ידיהם לפני ברכת כהנים בבית הכנסת, ויסמכו על נטילת ידים שבביתם.
42. לפי הרמב"ם ומנהג תימן הקדום [והרב רצאבי]
הכהנים לא יכסו פניהם וידיהם בטלית.
43. לפי מהרי"ץ על הכהנים לחלוק את האצבעות
לשתים ולהצמיד את האגודלים, ויד ימין גבוהה מיד שמאל. וזה מנהג חדש, ולהרמב"ם
אינו. והמנהג הקדום לפרוס את אצבעות הידים ולא לחלקם לשתים ולא להצמיד את הידים זו
לזו.
44. לפי מהרי"ץ יסתובב במילים יברכך וישמרך...
ומנהג תימן הקדום שלא להתנועע בתפילה כלל, גם לא בברכת כהנים.
45. לא יפול על פניו בימים שאין ליפול על פניהם, ובחודש
ניסן ותשרי יפול על פניו. ואם נמצא בציבור לא ישנה עצמו.
46. אין נפילת פנים בבית אבל. לפי הרמב"ם יש
נפילת פנים.
47. בברכה ראשונה על ספר תורה ישאר הספר פתוח ולא
יכסה במטפחת. וכן הוא לרמב"ם.
הלכות שבת
48. אסור לזרוק את הציפורניים על הרצפה או ברחוב, וראוי
להקפיד בכך. יש מחמירים שלא יטול ציפורניים של ידים ורגלים ביום אחד. ויש מחמירים
שלא יטלם לפי סדר. ושתי חומרות אלו הם דעת יחיד ולהרמב"ם אין צורך להקפיד
בכך.
49. מותר להניח בשבת תבשיל יבש או לח על סיר שעל
הפלטה. וכן על ברזלית שעל הפלטה.
50. לפי הרב רצאבי, יש מתירים להניח בשבת גם על
הפלטה עצמה. ולהרמב"ם אסור, כי הפלטה נחשבת כאש.
51. יש מתירים לקחת מהסיר עם מצקת בעודו על הפלטה,
ויש מחמירים. ולהרמב"ם אסור, כי הפלטה נחשבת כאש.
52. כשמכסים את הסירים שעל הפלטה במגבת, צריך להקפיד
שלא יהיו הכיסוי סגור לגמרי מכל הכיוונים, אלא שישאר פתוח, שלא יהיה כמטמין בדבר המוסיף
הבל.
53. כשמכינים בשבת כוס תה או קפה, קודם שופכים מים
מהמיחם לכוס, ואחר כך נותנים את התה או הקפה. ולהרמב"ם רק כלי ראשון מבשל,
אבל עירוי מכלי ראשון אינו מבשל.
54. אפשר להקדים להדליק נרות שבת מפלג המנחה, שעה
ורבע לפני השקיעה. והוא בתלמוד, וכך דעת הרמב"ם, למרות שלא הזכיר זאת במפורש.
55. הדליקה נרות שבת, והיה בדעתה שלא לקבל שבת,
יכולה לעשות מלאכה לאחר מכן. ולהרמב"ם בכל אופן מותר.
56. תברך לפני הדלקת נרות שבת. לפי הרב רצאבי, אסור
לכבות את הגפרור, ולפי הרמב"ם מותר.
57. קידוש ליל שבת מעומד, וביום מיושב, והלחם יהיה
מכוסה. ולהרמב"ם גם קידוש ליל שבת מיושב.
58. מותר לקדש על יין מבושל או ממותק. ולהרמב"ם
אסור. לפי מהר"י קאפח, מפוסטר נחשב מבושל ואסור, ויש מתירים בדעת הרמב"ם
ולדעתם מפוסטר אינו מבושל.
59. לפי הרב רצאבי, יש אומרים שאחר תפילת שחרית
לפני מוסף, מותר לאכול קצת מזונות, וגם לשתות קפה, גם ללא קידוש, כי אין חובת
קידוש אלא במוסף, וכך נוהגים מקצת בני אדם. לפי הרמב"ם הדבר אסור.
60. אכל אחר הקידוש מזונות בשיעור כזית, אינו צריך
לחזור ולקדש לסעודה שיסעוד במקום אחר. ולהרמב"ם רק אם אכל יותר מכביצה, כלומר
כשני ביצים, שתיחשב אכילתו זו כקביעות סעודה.
61. יש לסיים שניים מקרא ואחד תרגום קודם סעודת יום
שבת, ובדיעבד יסיים אחר האכילה לפני מנחה. ולהרמב"ם יש לסיים לפני תפילת
שחרית, שישלים פרשיותיו עם הציבור.
62. אסור לשתות לפני הקידוש אפילו מים. ולהרמב"ם
מותר. וכן לפני ההבדלה אסור לשתות מים מדרך הסגולה. ולהרמב"ם מותר, ואדרבה
אסור לחשוש לסגולה זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה