שאלה: האם מותר לפתוח סתימה בכיור בשבת בעזרת פומפה? האם מותר לפתוח את הסתימה בעזרת סודה קאוסטית שמבשלת את המים ואת מה שפוגשת?
תשובה: להלן ציטוט מתוך רצון יראיו שבת:
ניקוי המרזב
מרזב היורד מהגג, שסביב פתחו נערמו
עצים עשבים ושאר לכלוכים, ומחמת כך המים אינם נוזלים מהגג, אלא מתאספים על הגג,
ודולפים לבית, מותר להסיר את העצים העשבים ושאר הלכלוכים מפתחו של המרזב, בשבת,
בשינוי, כגון שיסיר אותם ביד שמאל, או ששני בני אדם ידחפו אותם בעזרת מוט, כדי
שהמים ירדו מהגג ולא יתאספו עליו[1].
פתיחת סתימה בצינור
אסור לפתוח סתימה בצינור על ידי שישפוך
לתוכו 'סודה קאוסטית', שתמיס את הסתימה ויפתח הצינור, מפני שבפעולה זו הוא מתקן
כלי[2].
הערות:
[1] לשון התלמוד כתובות (ס,א):
"תניא, רבי מרינוס אומר: גונח יונק חלב בשבת. מאי טעמא? יונק - מפרק כלאחר
יד, ובמקום צערא לא גזרו רבנן. אמר רב יוסף: הלכה כרבי מרינוס. תניא, נחום איש
גליא אומר: צינור שעלו בו קשקשין, [קשים ועשבים שסותמים ומעכבים את קלוחו ומימיו
יוצאים ומתפשטים לגג ודולפין לבית. רש"י] ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש.
מאי טעמא? מתקן כלאחר יד הוא, [ע"י שינוי ברגלו. רש"י] ובמקום פסידא לא
גזרו בה רבנן. אמר רב יוסף: הלכה כנחום איש גליא". את לשון התלמוד הנזכר
למעלה, כתב הרי"ף במסכת שבת (סא,א בדפיו). גם הרמב"ם פסק את ההיתר של
הגונח לינק, בהלכות שבת (כא,יד), אולם הוא לא כתב את ההיתר של פתיחת הצינור. לעומת
זאת, השו"ע כתב את ההיתר של פתיחת הצינור, וזה לשונו (שלו,ט): "צנור
המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים
ומתפשטים בגג ודולפים לבית, ממעכן ברגלו בצנעה, דכיון דמתקן על ידי שינוי הוא,
שאינו עושה אלא ברגליו, במקום פסידא לא גזרו רבנן". וביאר מו"ר הרב רצון
ערוסי, שיתכן שהטעם שלא כתב הרמב"ם במפורש את הדין של פתיחת הצינור, משום
שמדובר בצינור שצמחו בו עשבים, מה שנקרא בלשוננו 'ירוקת', ונחום איש גליא שהתיר
לפתוח את הצינור סובר כמו רבי שמעון, שמלאכה שאינו צריך לגופה פטור עליה, ולפיכך
התיר לפתוח את הצינור אף שתולש את העשבים, ואילו הרמב"ם פסק כמו רבי יהודה,
שמלאכה שאינו צריך לגופה חייב עליה, ולפיכך לא פסק במפורש את ההיתר של פתיחת
הצינור על ידי תלישת העשבים. אולם במקרה שלפנינו כשנסתם פתח המרזב בעצים עשבים
ושאר לכלוכים התלושים מהקרקע, אף הרמב"ם יתיר, ויעשה זאת בשינוי, ביד שמאל או
על ידי שני בני אדם.
[2] הוראת מו"ר הרב רצון ערוסי.
***
ציטוט מתוך פניני הלכה שבת: https://ph.yhb.org.il/01-15-09
צינור שנועד לניקוז מים מהגג שעלו בו
עשבים שסתמו את זרימת המים וגרמו להם להתפשט על הגג ולדלוף לבית, התירו חכמים
לדרוך ברגליים על העשבים למעכם. ואף שגם תיקון בשינוי אסור מדברי חכמים, כאן שיש
הפסד גדול התירו חכמים לתקן בשינוי (כתובות ס, א; שו”ע שלו, ט).
לפי זה יש שאסרו לפתוח סתימה בכיור
בעזרת משאבת גומי ביתית (פומפה), שכל מה שהתירו חכמים הוא דווקא בשינוי, אבל
בפתיחת הסתימה על ידי משאבת גומי אין שינוי, וממילא הוא אסור מהתורה וגם בשעת הדחק
אין להקל בו (יבי”א ה, לג; ריש”א). מנגד, יש שהתירו זאת, מפני שסתימה שנפתחת בעזרת
משאבת גומי אינה סתימה גמורה, וממילא אין בפתיחתה איסור תיקון. ועוד, שהתיקון אינו
נעשה בצינור עצמו, אלא רק בהזזת הלכלוך שסותם אותו (מנח”י ה, עה; רשז”א, שש”כ יב,
יח, מנו”א ח”ג כד, כט). למעשה, בשעת הדחק נכון ששניים יאחזו יחד את משאבת הגומי
ויחד יפתחו את הסתימה, שעל ידי כך גם לדעת המחמירים האיסור מדברי חכמים, ובספק
בדברי חכמים הלכה כמיקל (ראו לעיל ט, ג, 1).
***
להלן תשובת הרב עזריה אריאל:
https://www.yeshiva.org.il/ask/106566
לשואל, שלום וברכה! המסת חומרים על ידי
חומר חריף איננה "בישול". "בישול" הוא הכשרת דבר לאכילה על
ידי חימום או הכשרת חפץ לשימושו על ידי חימום. כאן הפסולת איננה עוברת הכשרה
לשימוש אלא מתכלה, ואין בזה בישול. יש לציין שהשמירת שבת כהלכתה התיר לפתוח את
הכיור בעזרת פומפה רק במקרה של צורך גדול, ויש שחלקו עליו ולדעתם הדבר אסור מן
התורה, כפי שציין בהערה. מבחינה זו יש יתרון בשימוש בחומר ממיס, בפרט אם יישפך לא
ישירות אל מקום הסתימה אלא על דפנות הכיור, שכן מסתבר שבאופן זה שחרור הסתימה נחשב
"כלאחר יד", שמותר, כמבואר בגמרא בכתובות ס ע"א: "צינור שעלו
בו קשקשין, ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש. מאי טעמא? מתקן כלאחר יד הוא,
ובמקום פסידא לא גזרו בה רבנן".
***
היוצא מכל הנ"ל, לפתוח על ידי
סודה קאוסטית הרב רצון ערוסי אוסר. לפתוח על ידי פומפה, הרב עובדיה יוסף אוסר. ויש
מתירים בשני הנ"ל, ומתירים פומפה עם שינוי.
אני אישית חושב שפומפה מותר בכל ענין, כי זה דחיפת לכלוך וסילוקו, ואינו עושה משהו מהותי בצינור כך שאינו מתקן. ומאחר והכיור בבית הרי הוא בצנעה, כהיתר נחום איש גליא ופסק הרי"ף. וסודה קאוסטית אסור כי הוא ממיס לכלוך על ידי שימוש בחומר כימי, ועושה מעשה שיש בו יצירה חכמה, ויצירה מתוחכמת זו מגדירים אותה חכמים כמתקן כלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה