מצה
ללא גלוטן
שאלה: כידוע, ע"פ הכימאים, החומר שגורם
לעיסה להחמיץ הוא ה'גלוטן', לפיכך השאלה, האם מצה שאין בה 'גלוטן' ניתן לצאת בה ידי
חובה בפסח (שהרי רק עיסה הראויה להחמיץ ניתן לצאת בה ידי חובה בפסח)?
תשובה: הגדרת חמץ נקבעת על פי חז"ל, והם
קבעו 5 מיני דגן מחמיצים, ואף אם הוציאו מהחיטה את הגלוטן עדין הוא מחמשת מיני דגן
ומחמיץ.
מצה
קשה
שאלה: האם ראוי לצאת ידי חובה בפסח ע"י
ידי מצה רכה או שאין עניין בכך?
תשובה: אפשר לצאת בפסח גם במצה יבשה, וכך אני
נוהג, אלא אם אני אוכל מצה פיתה, שאז היא רכה באפייתה.
אכילת
סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת
שאלה: בשנה זו כאשר י"ד ניסן חל ביום
שבת מהי הדרך הנכונה ביותר לקיים את מצוות סעודה שלישית?
תשובה: כתב הרמב"ם בהלכות שבת (ל,ט), שצריך
לבצוע בכל סעודה משלש סעודות על שתי כיכרות, היוצא מכך, כדי לקיים את חובת אכילת שלש
סעודות צריך לאכול דוקא פת. מאחר ואסור לאכול מצה בערב פסח (חמץ ומצה ו,יב), בשנה זו
ששבת היא ערב פסח, אי אפשר לקיים את הסעודה שלישית לא על ידי חמץ ולא על ידי מצה,
ואף אם היא מצה עשירה היא עדיין נחשבת מצה, ואסור לאכול בערב פסח מצה שלשה בדבש, או
שטיגנה בביצים, או שבישלה בקדירה, נמצא שאין דרך לקיים סעודה שלישית, נמצא שאין חובת
אכילת סעודה שלישית בשנה זו, אלא אדרבה יש בדבר איסור. אולם אם ירצה יאכל אורז ובשר
וכדומה, כדי שלא יהיה רעב במשך כל השבת. ויאכל את סעודתו קודם מנחה קטנה, כלומר קודם
תשע וחצי שעות זמניות, כדי שיכנס לליל פסח כשהוא רעב, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות
חמץ ומצה (ו,יב): "וכן אסור לאכול ערב הפסח, מקודם המנחה במעט, כדי שייכנס לאכילת
מצה בתאווה; אבל אוכל הוא מעט פירות או ירקות, ולא ימלא כרסו מהן".
מלח נחשב
כמו מים ומחמיץ
שאלה: הרב קאפח כתב בהלכות חמץ ומצה (פרק
ה הערה ג), שמלח ים, שהוא המלח שבו אנו משתמשים, נחשב כמו מים, והוא מחמיץ. כלומר
שאם לש קמח עם מי פירות בלבד, והוסיף לכך מלח, המלח נחשב כמו מים, ונמצא שיש בקמח
מים, והוא מחמיץ.
כדברים
האלה כתב בספר מועדי משה, חמץ ומצה, פרק ה הלכה י: "מותר לבשל אחד מחמשת מיני
דגן או קמח שלהם במי פירות. וכן בצק שנילוש במי פירות מותר לבשלו במי פירות או לטגנו
בשמן על המחבת שהרי מי פירות אין מחמיצין, ובלבד שיהא ללא תערובת מים. ואם נותן בו
מעט מלח, צריך שיהא מלח "אסתרוקנית" שהוא מלח הררי ולא מלח-ים".
ובהערה
שם כתב: "כתב מארי שם אות ט סוף ד"ה כתב המ"מ: ונראה שמדובר במלח אסתרוקנית
וכו'. ושם אות ג (עמ שלו) העיר מארי בתוך דברי אור"י [=אור יקרות], במה שכתב הרמב"ם
פ"י טומאת אכלין ה"ב דמלח אינו מכשיר (לטומאה) והרי הוא כמי פירות, וז"ל:
מלח האמור הוא מלח הררי הנקרא בלשון חז"ל (מנחות כא ע"א) אסתרוקנית, אבל
מלח המופק מן הים הרי מן המים בא ואל המים ילך ומכשיר. עכ"ל. ולכן אם מערב בלישת
הבצק מי פירות בתוספת מלח-ים הרי זה מי פירות עם מים ומחמיץ, מה שאין כן מלח הררי הרי
הוא גם מי פירות. וכבר היה מעשה בתלמיד חכם נכבד שלקח קמח חטה כשר לפסח ולשו במי פירות,
אלא שהוסיף מעט מלח-ים כשר לפסח ואפאו עוגות, וכשנודע למארי, אמר לו שהן חמץ גמור וצריך
ביעור, מפני המלח, דהוי מי פירות ומים שמחמיצין. וראה עריכת שולחן ח"ה עמ' קעו-קעז.
אמנם
ראה שו"ע סוף סי' תסב ובמשנ"ב שם ס"ק כד ובשעה"צ שם ס"ק מא-מב,
החילוק בין מלח-ים למלח הררי. ושם סי' תסג ס"ק ב, ובאה"ל שם ד"ה משמן
ומלח, דיש מקילין אפילו במלח-ים כיון שנותנים מעט מלח שרי לדעת הר"ן. וראה שו"ת
יבי"א ח"ט סימן מג אות א עמ' עה-עו. עכ"פ לדעת מארי נתינת מלח-ים בעיסה
זו או בתבשיל זה אפילו מעט הרי הוא מחמיץ ואסור, ככל מי פירות עם מים כל שהוא".
(ע"כ מועדי משה)
מה
דעתך?
תשובה: אחרי בקשת המחילה, נראה שיש ראיה
מוחלטת מהתלמוד, שמלח ים, כלומר המלח שלנו, אינו נחשב כמו מים לגבי חימוץ העיסה.
במסכת
מנחות דף נז סוף ע"א וע"ב נאמר, שמנחת נסכים שלשה במי פירות לבדם, כלומר
שלש את העיסה עם שמן בלבד, אינה מחמיצה. והרי יש חובה להוסיף מלח סדומית למנחה, כלומר
מלח ים. והתלמוד אומר על כך שהעיסה אינה מחמיצה. מכאן הוכחה ברורה, שמלח ים במי פירות
אינו מחמיץ. (כוכבי אור, עמ' קסג, נכתב ע"י הרב דוד אברהם מנדלבוים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה