שאלה: אני מתחיל לאכול 'גת' בעיר אחת, ומברך על כך שהכל, כפי שכתב מארי
[=הרב יוסף קאפח] בהלכות ברכות פרק ח ציון טו: "וכן לועסי עלי הקאת, כיון שאין
גופו נאכל, אלא נלעס ונמצץ לשדו וגופו נפלט לבסוף, ויש הנאה לרגיל בו בטעמו ובערבותו,
מברך שהכל". בדרך כלל שותים מים עם אכילת ה'גת', כי אכילת הגת מצמיאה,
אולם במקום הראשון לא שתיתי מים. לאחר מכן אני נוסע לעיר אחרת כשהגת בפי, ואני
ממשיך לאכול ממנו בעיר אחרת, וגם שותה מים. השאלה הנשאלת, האם אני צריך לברך שוב
על אכילת הגת, ומה בדבר שתיית המים, האם צריך לברך עליהם. שאלה נוספת, האם אפשר
לברך כאשר הגת נמצא בתוך הפה, והפה אינו פנוי ממאכלים.
תשובה: לגבי משנה מקום, הרמב"ם פסק בהלכות ברכות (ד,ד-ה) ששינוי מקום עוקר
את הברכה הראשונה שבירך, ולכן אפילו שידע שישתה מים, שינוי המקום עוקר את הברכה, וצריך
לברך במקום השני על שתיית המים. רק על הגת הנמצא בפיו, אם אוכלו כל הדרך, אינו צריך
לחזור ולברך, ויש לו דין של אוכל כשהוא מהלך, שאינו צריך לחזור ולברך.
לגבי ברכה אם יש אוכל בפיו, אם יכול להוציאו
בלא שיימאס, יוציאו מפיו ויברך. ואם יימאס כשיוציאנו מפיו, יסלק את האוכל לצד אחד של
פיו ויברך. כך כתב השו"ע (או"ח קעב,ב),
ומדבריו למדנו שאין איסור עקרוני לברך כשאוכל בפיו, ורק לכתחילה אינו ראוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה