ב. ברכת
הטוב והמטיב נאמרת רק כשיש כמה מסובים לשתות יין[א], ולא שישתה האדם יין לבדו, שכיון
שאומרים 'הטוב והמטיב' משמעו הטוב לי והמטיב לאחרים; ומשיהיו שני בני אדם או יותר
השותים יין יחדיו, יברכו ברכה זו (ברכות נט,ב; שו"ע קעה,ד).
ג. ברכת
הטוב והמטיב נאמרת רק על יין שלא היה לפניו בשעת ברכת 'הגפן', אבל אם היו לפניו
כמה סוגי יינות בשעת הברכה, אף שיש שבח שיש לפניו כמה סוגי יינות, כבר נפטרו כל
היינות בברכת 'הגפן' שבירך עליהם כשהם לפניו, ותקנת חכמים להוסיף עוד ברכה 'הטוב
והמטיב' לא נתקנה במקרה כזה[ב] (רמ"א קעה,א; מהר"י קאפח
ברכות, פרק ד, הערה כ).
ד. כשמסובים
כמה בני אדם, וכל אחד מביא את יינו מביתו, ומכבדים זה את זה בשתיית יינותיהם, אף
שבשעת ברכת 'הגפן' היו כל היינות לפניהם, מאחר ואין להם רשות לקחת ממה שביד
חבריהם, כשיתן לו חברו לשתות מיינו יברך עליו ברכת הטוב והמטיב. וכך הוא מנהג
יהודי תימן[ג] (מהר"י קאפח ברכות, פרק ד, הערה
כ).
ה. אפילו
אם לא נשאר לפניהם מהיין הראשון, יברכו על היין השני הטוב והמטיב; ואף ששותים אותו
בגלל שנגמר היין הראשון, יש שבח בסוג היין הנוסף שבא לפניהם, ועל כך ראוי להודות
לה' בברכת הטוב והמטיב[ד]. וכבר כתבנו בהלכה א, שאינם צריכים לחזור ולברך 'הגפן' פעם
שנייה על יין שהביאו ולא היה לפניהם בשעת הברכה, שהרי הם יושבים במקום אחד ולא
שינו את מקומם וברכת היין הראשונה עדין תְּקֵפָה, ובשעת הברכה היה בדעתם על כל היינות
שיביאו להם[ה] (רמ"א קעה,א).
ו. ברכת
הטוב והמטיב נאמרת על כל סוג יין נוסף שיביאו, אפילו אם אינו משובח מהיין הראשון,
ואפילו אם הוא פחות מהראשון, מפני שראוי להודות לה' על חכמתו שטבע בבריאה, שמתסיסת
הענבים נוצרים סוגי יין שונים[ו] (מהר"י קאפח ברכות, פרק ד, הערה
כ).
ז. כבר
ביארנו בסימן קעד הלכה ה, שאם אכלו יחדיו פת ובא להם יין באמצע
הסעודה, כל אחד יברך לעצמו בלחש, שאין בית הבליעה פנוי שיענו אמן אחר המברך. וכך הדין
בברכת הטוב והמטיב. אבל אם אכלו יחדיו פירות וקליות ושתו יין ושאר משקאות, מותרים
לברך בקול רם, שיענו כולם אמן אחר המברך, מפני שאוכלים קמעה ויכולים לענות אמן (רמ"א
קעה,ה). וכך נוהגים יהודי תימן, בזמן אכילת 'הג'עלה' לברך בקול רם והמסובים עונים
אמן.
[א] וכך יש
לדייק מלשון הרמב"ם בהלכות ברכות (ד,ט) שכתב "היו מסובים לשתות
יין", משתמע מכך שיש כמה אנשים ואינו שותה יחידי, ומיעוט רבים שניים.
[ב] וכך יש
לדייק מלשון הרמב"ם בהלכות ברכות (ד,ט) שכתב "ובא להם מין יין
אחר", משתמע מכך שבשעת ברכת הגפן לא היה היין לפניהם.
[ג] וזה
לשון מהר"י קאפח (הלכות ברכות, פרק ד, הערה כ): "עיין מכתם
לדוד שהאריך בהבאת כל השטות בענין ברכת הטוב והמטיב, ומסיק דלדעת רבנו מישן
לחדש ומחדש לישן מטוב לרע ומרע לטוב מלבן לשחור ומשחור ללבן מברך בכל גווני הטוב
והמטיב, ודוקא שלא היה לפניהם מתחלה, ודלא כהטור עש"ב רב. [מכאן לשון מהר"י
קאפח] ובאמת כך היא ההוראה והמנהג בתימן, וכמו שכתבתי לעיל, ואדם מברך אפלו
עשר פעמים באותה מסיבה, וכל שביד חברו ואין לו רשות להושיט ידו ולמזוג, אף
שהיה הכל לפניהם בשעת ברכת בורא פרי הגפן הוי כהביאו להם ומברך הטוב והמטיב, אם
כבדו חברו ביין משלו".
[ד] הרמ"א
כתב (קעה,א): "אף על גב שאין לו עוד מן הראשון [יברך על היין הנוסף הטוב
והמטיב] (ב"י)". וזה לשון הב"י (סימן קעה, ד"ה כתב הרא"ש
בפרק הרואה): "כתב רבינו ירוחם (ני"ו ח"א קמב ע"ד)
הובא להם יין אחר אפילו משובח מן הראשון וכבר כלה הראשון אין מברכין הטוב והמטיב
שאין כאן ריבוי טובה כן מצאתי בהגהה וצריך עיון עכ"ל. [דברי הב"י] ואין
טעם בדבר, דהא מכל מקום ריבוי יין הוא וצריך לברך עליו [צריך לברך הטוב והמטיב, כי
יש כאן ריבוי טובה, בעוד סוג של יין, אף שכלה היין הראשון]". (ע"כ ב"י)
וכך נראה שיסבור הרמב"ם.
ולעומת
זאת, בשו"ת הרדב"ז (חלק ד, סימן קכה, אלף קצה) כתב בשם הראב"ד,
שאם הביאו יין אחר בגלל שכלה היין הראשון לא יברך עליו הטוב והמטיב. ובמשנ"ב
כתב (ס"ק ג): "לשון הרמ"א, אף על גב שאין לו עוד מן הראשון -
עיין במגן אברהם בשם פוסקים שיש דעות בזה, וע"כ הכריעו לדינא דאם יש
להם מן הראשון והביאו השני כדי שיטעמו יין אחר משונה מן הראשון מברכין עליו הטוב
והמטיב, אבל אם אין להם כלל מראשון א"כ לא מחמת שינוי הביאו אלא מפני שכלה
הראשון אין מברכין עליו שאין בזה ריבוי טובה כך כתב".
[ה] בספר ברכת
משה (ד,יב הע' יב) כתב בשם מהר"י קאפח, שצריך שישאר מהיין הראשון
לפניהם, ואם נגמר היין הראשון, והביאו יין אחר, צריכים לחזור ולברך הגפן.
[ו] מה שכתבנו
שעל כל סוג של יין צריך לברך הטוב והמטיב, ואין צורך שיהיה משובח מהראשון, ואפילו
פחות ממנו. כך משמע בירושלמי ברכות (ו,ח): "רבי על כל חבית וחבית שהיה
פותח היה מברך עליה [הטוב והמטיב]". ובפשטות משמע שרבי לא היה מחפש דוקא יין
המשובח מהראשון, אלא על כל סוג שונה של יין היה מברך הטוב והמטיב, אפילו אם הוא פחות
מהראשון. וכפי שביארנו שאנו מודים לה' על חכמתו שטבע בבריאה, שמתסיסת הענבים
נוצרים סוגי יין שונים, וגם על דברים פחות משובחים צריך להודות לה'.
וזה לשון מהר"י קאפח
(הלכות ברכות, פרק ד, הערה כ): "...בכל אופן חכמי תימן פירשו דמה שכתב רבנו
כגון ["כגון שהיו שותין אדום והביאו שחור, או ישן והביאו חדש"] דוגמא
בעלמא נקט, ולמעשה אפלו שחור ושחור אדום ואדום ישן וישן או חדש וחדש. וכך היה הלכה
למעשה בבתי משתאות שנהוג שם שהאורחים כל אחד מביא בקבוק יינו עמו, ובעונת החורף
נהגו לשתות יין ונהגו לכבד זה את זה וכל אחד מברך על יינו של חברו הטוב והמטיב אף
שהכל שחור והכל חדש ומברכין על כל שינוי אפלו עשר פעמים על עערה מיני יין, והוראה
פשוטה שאפלו האדם בביתו עם חברים ויש לו מיני יין שתסס בחביות שונות אע"פ
שהכל נדרך בגת אחת מברך על כל חבית וחבית מפני שבמציאות כל חבית יש לה טעם אחר. ויש
לי פקפוק רב ביינות של בתי חרושת בארץ ישראל אם ראוי לברך עליהן הטוב והמטיב, כיון
ששינויי הטעמים בהם אינם מחמת היין אלא מחמת הסוכר והחמרים החימיים שמערבין בהם,
ולפיכך דיינו לברך על הראשון בפה"ג ואין לברך על שינוייהם".
ובשו"ע כתב (קעה,ב): "מברכין הטוב והמטיב על
כל שינוי יין מן הסתם, אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון, כל שאינו יודע
שהוא גרוע ממנו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה