א. שכח
והכניס אוכלים או משקים לתוך פיו בלא ברכה – אם היו משקים שאין לו דרך לברך עליהם
לפני שיבלע אותם, כי במשקים אין אפשרות לברך עליהם כשהם מסולקים לצד אחד של פיו[1] [ואין לו עוד מאותם משקים] – בולעם,
ומברך לאחר מכן ברכה אחרונה[2]; ואם היו פירות שאם יוציאם מפיו יימאסו
כגון תותים וענבים – מסלקם לצד אחד של פיו ומברך עליהם, ואחר כך בולע אותם; ואם היו
אוכלים שאינם נמאסים אם יוציאם מפיו כגון פולים ואפונים – פולטם מפיו ויברך עליהם
כשפיו פנוי[3], ואחר כך יחזירם לפיו ויאכלם (ברכות
ח,יב).
[1] כמו בפירות
שנזכרו בהמשך ההלכה.
[2] ואם היה
לו עוד מאותם משקים, ורצה לשתות עוד, יבלע את המשקים הראשונים ללא ברכה, ויברך
לפני שתיית המשקים הנוספים ברכה ראשונה, ובסיום השתייה יברך ברכה אחרונה.
לפי
הראב"ד, אם היה לו עוד מאותם משקים, אסור לו לבלוע את המשקים שבפיו ללא
ברכה, אלא יפלוט אותם ויאבדם, ויברך לפני שתיית המשקים הנוספים ברכה
ראשונה. ואם אין לו עוד מאותם משקים, יברך לאחר בליעת המשקים, שלא בירך
לפני שתייתם. וכך כתב הרשב"א בשם הראב"ד הובא בב"י. וכך פסק
הרמ"א (קעב,א) והמשנ"ב (ס"ק ב).
אולם נראה שהרמב"ם לא יסכים לשיטת
הראב"ד כלל, ובמשקים שאין לו דרך לברך לפניהם, לא הצריכוהו חכמים לברך עליהם,
וכן לא הצריכוהו לפולטם ולאבדם אפילו שיש לו עוד מאותם משקים, שכיון שאירע מקרה
ללא כוונה שאין לו דרך לברך על המשקים, אין צורך לאבדם מחמת כך, אלא יבלע אותם
ללא ברכה אף שיש לו עוד מאותם משקים. וכדברי רבנו חננאל (הובאו בב"י בשם הרא"ש):
"פירש רבינו חננאל במשקין בולען ואינו מברך עלייהו משום דאידחו להו
מתורת משקין דאינם ראויים לשתות לכל אדם הילכך אין להקפיד [על ברכתו] אפילו
יכול לברך על ידי הדחק".
כשם שלא החמירו חכמים ואסרו לשתות ללא ברכה כשאין לו עוד מאותם משקים, כך אין להחמיר גם אם יש לו עוד מאותם משקים, כי אם אסור לשתות בכל אופן ללא ברכה, היה עליו לפלוט את המשקים בכל אופן, גם אם אין לו עוד מהמשקים, ולחזר אחר משקים אחרים, ולברך לפני שתייתו, על כורחנו, במקרים יוצאי דופן, כשאירע מקרה ללא כוונה, הקלו חכמים שישתה ללא ברכה כלל.
[3] משום
שנאמר ימלא פי תהלתך (ברכות נא,א).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה