שאלה: הרב קאפח כתב בהלכות חמץ ומצה (פרק ה הערה ג), שמלח ים, שהוא המלח שבו אנו משתמשים, נחשב כמו מים, והוא מחמיץ. כלומר שאם לש קמח עם מי פירות בלבד, והוסיף לכך מלח, המלח נחשב כמו מים, ונמצא שיש בקמח מים, והוא מחמיץ.
כדברים האלה כתב בספר מועדי משה, חמץ ומצה, פרק ה הלכה י: "מותר לבשל אחד מחמשת מיני דגן או קמח שלהם במי פירות. וכן בצק שנילוש במי פירות מותר לבשלו במי פירות או לטגנו בשמן על המחבת שהרי מי פירות אין מחמיצין, ובלבד שיהא ללא תערובת מים. ואם נותן בו מעט מלח, צריך שיהא מלח "אסתרוקנית" שהוא מלח הררי ולא מלח-ים".
ובהערה שם כתב: "כתב מארי שם אות ט סוף ד"ה כתב המ"מ: ונראה שמדובר במלח אסתרוקנית וכו'. ושם אות ג (עמ שלו) העיר מארי בתוך דברי אור"י [=אור יקרות], במה שכתב הרמב"ם פ"י טומאת אכלין ה"ב דמלח אינו מכשיר (לטומאה) והרי הוא כמי פירות, וז"ל: מלח האמור הוא מלח הררי הנקרא בלשון חז"ל (מנחות כא ע"א) אסתרוקנית, אבל מלח המופק מן הים הרי מן המים בא ואל המים ילך ומכשיר. עכ"ל. ולכן אם מערב בלישת הבצק מי פירות בתוספת מלח-ים הרי זה מי פירות עם מים ומחמיץ, מה שאין כן מלח הררי הרי הוא גם מי פירות. וכבר היה מעשה בתלמיד חכם נכבד שלקח קמח חטה כשר לפסח ולשו במי פירות, אלא שהוסיף מעט מלח-ים כשר לפסח ואפאו עוגות, וכשנודע למארי, אמר לו שהן חמץ גמור וצריך ביעור, מפני המלח, דהוי מי פירות ומים שמחמיצין. וראה עריכת שולחן ח"ה עמ' קעו-קעז.
אמנם ראה שו"ע סוף סי' תסב ובמשנ"ב שם ס"ק כד ובשעה"צ שם ס"ק מא-מב, החילוק בין מלח-ים למלח הררי. ושם סי' תסג ס"ק ב, ובאה"ל שם ד"ה משמן ומלח, דיש מקילין אפילו במלח-ים כיון שנותנים מעט מלח שרי לדעת הר"ן. וראה שו"ת יבי"א ח"ט סימן מג אות א עמ' עה-עו. עכ"פ לדעת מארי נתינת מלח-ים בעיסה זו או בתבשיל זה אפילו מעט הרי הוא מחמיץ ואסור, ככל מי פירות עם מים כל שהוא". (ע"כ מועדי משה)
מה דעתך?
תשובה: אחרי בקשת המחילה, נראה שיש ראיה מוחלטת מהתלמוד, שמלח ים, כלומר המלח שלנו, אינו נחשב כמו מים לגבי חימוץ העיסה.
במסכת מנחות דף נז סוף ע"א וע"ב נאמר, שמנחת נסכים שלשה במי פירות לבדם, כלומר שלש את העיסה עם שמן בלבד, אינה מחמיצה. והרי יש חובה להוסיף מלח סדומית למנחה, כלומר מלח ים. והתלמוד אומר על כך שהעיסה אינה מחמיצה. מכאן הוכחה ברורה, שמלח ים במי פירות אינו מחמיץ. (כוכבי אור, עמ' קסג, נכתב ע"י הרב דוד אברהם מנדלבוים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה