בהודעה הבאה נתעד כמה תקנות שתיקן מהר"י אביץ'. תקנות אלו השתמרו בבית הכנסת "אגודת אחים רמב"ם" שברמת גן, חלקן עד היום, וחלקן כבר התבטלו גם שם. בית כנסת זה התייסד על פי הוראות שני הרבנים, הרב יחיא קאפח והרב יחיא אביץ', ומחמת כך השתמרו בו מתקנותיהם. בנוסף לחביבותן של תקנות אלה, יש חשיבות לתעד אותן, בגלל ההיגיון ההלכתי הרמבמי המשוקע בהן. את תקנות מהרי"א כבר תיעד הרב אביעד אשואל בחוברת משמרת הלוי, שיצאה לזכרו של סעיד יצחק הלוי. ואנו הוספנו על דבריו את תקנת מהרי"א לגבי הוידוי ביום הכיפורים, שאינה מופיעה בחוברת שם.
א- מהרי"א תיקן, שביום הכיפורים שמתפללים בו לחש וחזרה, בזמן חזרת הש"ץ, ישמיט הש"ץ את הקטע הנמצא בסוף הוידוי "אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי...". קטע זה יאמר אותו רק היחיד בוידוי בתפילת הלחש, אולם הש"ץ בחזרת התפילה ישמיט קטע זה, כי הוא נאמר בלשון יחיד ואינו מתאים לתפילת הש"ץ, שלא כמו שאר הוידוי שנאמר בלשון רבים והוא מתאים לתפילת הש"ץ. תקנה זו נוהגת עד היום (תשרי התשפ"ו) בבית הכנסת תפארת ציון - אבי העזרי שבבת ים. אולם בתפילת מנחה הנאמרת בערב כיפור, שמתפללים אותה תפילה אחת בקול רם [ללא לחש], ובסוף התפילה אומרים את הוידוי עם הש"ץ, יאמר הש"ץ גם את הקטע הנמצא בסוף הוידוי "אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי...", מפני שהיא תפילה השייכת לכל יחיד, שהרי אין מתפללים לחש וחזרה, שנאמר שהלחש שייך ליחיד והחזרה שייכת לציבור, אלא כל יחיד יוצא בתפילה זו הנאמרת על ידי הש"ץ בקול רם ידי חובתו, ויאמר גם את הנוסח השייך ליחיד "אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי...".
ב- מהרי"א תיקן, שביום ראש השנה, יאמרו בתפילת שחרית "ה'
הושיעה, תהלה לדוד" הנאמר קודם תפילת מוסף, קודם תקיעות של מיושב.
כלומר, שקודם תקיעות של מיושב יאמרו: ה' הושיעה, תהלה לדוד, יהי ה', ימלוך ה'
לעולם, מזמור לדוד הבו לה' בני אלים, לאחר מכן יכניסו ספר תורה, יתקעו תקיעות של
מיושב, ומיד יעמדו להתפלל מוסף. כדי שלא יצטרכו לומר ה' הושיעה לאחר התקיעות של
מיושב לפני מוסף, ויהיה הפסק בין תקיעות של מיושב לתקיעות שבמוסף.
ג- מהרי"א תיקן, שהמזמורים הנאמרים בליל החג:
"אשרי האיש, למה רגשו גוים, הללויה הללו אל בקדשו", ייאמרו כמו
הנעימה של המזמור של החג. כלומר שבלילי שלושה רגלים כמו הנעימה של מזמור שלושה
רגלים, ובלילי ראש השנה וכיפור, כמו הנעימה של מזמור ראש השנה. שלא כמו שנוהגים
לאומרם במרוצה במנגינת המשנה. להלן תיעוד:
אשרי האיש וכו' לשלש רגלים
https://www.youtube.com/watch?v=wxDrZSMsfPc&list=PL8585D7047FA53448&index=5
אשרי האיש וכו' לראש השנה וכיפור
https://www.youtube.com/watch?v=rUyupsZBafQ&list=PL8585D7047FA53448&index=14
ד- מהרי"א תיקן, שבתעניות יכולים להתפלל תפילה אחת
כתקנת הרמב"ם, בשחרית ובמנחה, כמו בשאר ימות השנה, והש"ץ יאמר עננו ברכה
בפני עצמה, והציבור יצטרפו אליו, כי היא תפילת הציבור, ויצאו ידי חובה בזה. ואינם
צריכים לומר את נוסח הלחש בברכת שומע תפילה, כי כעת הם מתפללים תפילת ציבור,
ומחמתה יש להם לצאת בברכה הנוספת שאומר הש"ץ, כשם שהש"ץ יוצא בברכה זו.
ה- מהרי"א תיקן, שבזמן שמתפללים את תפילת העמידה,
תפילה אחת יחד עם הש"ץ כתקנת הרמב"ם, הציבור יענו אמן אחר כל ברכה,
ואינם צריכים להקדים ג' תיבות לפני הש"ץ כדי לענות אמן, אלא כעת הם מתפללים
תפילת ציבור, והאמן שעונים הוא על ברכות הש"ץ ולא על ברכותיהם. למען האמת, עניית
אמן אחר ברכות הש"ץ היא מנהג תימן, ותקנת מהרי"א היתה שאינם צריכים
להקדים ג' תיבות לפני הש"ץ כדי שיהיה אפשר לענות אמן. שלא כמהרי"ץ
שהצריך להקדים ג' תיבות כדי שיהיה אפשר לענות אמן. להלן מאמר:
עניית אמן לאחר שליח ציבור
https://mishnatharambam.blogspot.com/2018/04/blog-post_33.html
ו- מהרי"א תיקן, שבזמן שמתפללים בציבור את ברכות קריאת
שמע לפניה ואחריה, הציבור יענו אמן אחר כל ברכה, ואינם צריכים להקדים ג' תיבות
לפני הש"ץ כדי לענות אמן, אלא כעת הם מתפללים תפילת ציבור, והאמן שעונים הוא
על ברכות הש"ץ ולא על ברכותיהם. למען האמת, עניית אמן אחר ברכות הש"ץ
היא מנהג תימן, ותקנת מהרי"א היתה שאינם צריכים להקדים ג' תיבות לפני
הש"ץ כדי שיהיה אפשר לענות אמן. שלא כמהרי"ץ שהצריך להקדים ג' תיבות כדי
שיהיה אפשר לענות אמן. בנוסף לכך, לפי מהרי"א גם אחרי ברכת אהבת עולם או
גאל ישראל בשחרית, יענו כל הקהל אמן בקול רם, וכך נוהגים בבית הכנסת
רמב"ם ברמת גן, עד היום, לענות אמן בקול רם אחר גאל ישראל בתפילת שחרית. אולם
לאחר ברכת אהבת עולם, רק המדקדקים היו עונים אמן בלחש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה