א. כבר
כתבנו בסימן קפג הלכה ט, שכל המברך ברכת המזון, או ברכה אחת
מעין שלוש על אכילת חמשת מיני דגן [ולא על אכילת שאר שבעת המינים או שתיית יין],
צריך לברך אותה במקום שאכל[א].
ב. שכח
לברך ברכת המזון [שוגג], ונעקר והלך למקום אחר, ונזכר קודם שיתאכל המזון במעיו –
מברך במקום שנזכר; ואם היה מזיד, חוזר למקומו ומברך, ואם עבר ובירך במקום שנזכר,
יצא ידי חובתו[ב].
ג.
מי שאכל פת שצריך לברך עליה ברכת
המזון, או שאכל מיני דגן שצריך לברך עליהם ברכה מעין שלש, ושכח ולא בירך – אם נזכר
קודם שיתאכל המזון שבמעיו [עדין אינו רעב מאותה אכילה[ג]], יברך עליהם ברכה אחרונה[ד]. וכן אם אכל פירות או שתה יין או מים,
אם מרגיש הרגשת שובע מאותה אכילה, או הרגשת רוויה מאותה שתייה, יברך עליהם ברכה אחרונה[ה].
ד. מי
שאכל פת שצריך לברך עליה ברכת המזון, או שאכל מיני דגן שצריך לברך עליהם ברכה מעין
שלש, ונעלם ממנו, ולא ידע אם בירך או לא בירך, חוזר ומברך, מפני שברכת המזון או
ברכה מעין שלש על מיני דגן הם מהתורה[ו] – ובתנאי, שלא נתאכל המזון שבמעיו[ז]. אבל שאר הברכות שנסתפק לו בהם אם
בירך אם לא בירך – אינו חוזר ומברך, לא בתחילה ולא בסוף: מפני שהם מדברי סופרים[ח].
ה. כל
שמברכים עליו בתחילה המוציא, מברכים לאחריו ברכת המזון כסדרה ארבע ברכות; וכל
שמברכים עליו בתחילה בורא מיני מזונות, מברכים לאחריו ברכה אחת מעין שלוש – חוץ מן
האורז שמברך לאחר אכילתו בורא נפשות רבות. במה דברים אמורים, שאכל מכזית ולמעלה;
אבל האוכל פחות מכזית, בין מן הפת בין משאר אוכלים, והשותה פחות מרביעית, בין מן
היין בין משאר משקים – מברך בתחילה ברכה הראויה לאותו המין, ולבסוף אינו מברך כלל[ט].
[א] בשו"ע
כתב (קפד,ג): "וי"א שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם;
וי"א דחמשת מיני דגן דוקא (וע"ל סי' קע"ח סעיף ה')".
[ב] ברכות (ד,א). בשו"ע
כתב (קפד,ב): "בד"א, כשאין לו פת עוד, אבל אם יש לו פת עוד, יאכל
במקום השני מעט ויברך, רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה". כלומר, גם אם היה מזיד
שצריך לחזור למקום הראשון ושם לברך, אם היתה לו עוד פת, ועדין לא נתאכל המזון
במעיו, ואינו רעב מהאכילה הראשונה, אינו צריך לחזור למקום הראשון, אלא יאכל עוד
קצת פת במקום השני, ושם יברך ברכה אחרונה, שמאחר ולרב חסדא לא נעקרה ממנו הברכה
שבירך משום שהם דברים הטעונים ברכה אחרונה במקומם, ורק הצרכנוהו לחזור משום שהוא
מזיד, אם יאכל עוד פת ויברך במקום השני, דיו. וראה ב"י (סימן קעח)
שכתב שכל זה הוא לשיטת הטור והסוברים כמותו, הפוסקים כרב חסדא ולא כרב ששת
[בתלמוד פסחים (קא,ב) הובאה מחלוקת בין רב ששת ורב חסדא, לפי רב ששת כל היוצא
ממקום אכילתו בין אם אכל פת ובין אכל פירות או יין, אם לא הניח זקן או חולה, צריך
לברך למפרע על מה שאכל, ולברך תחילה על מה שיאכל כשיחזור [וכך פסקו הרי"ף
והרמב"ם ברכות (ד,ד-ה)], ואילו לפי רב חסדא, דברים שצריך לברך עליהם ברכה
אחרנה במקומם, כגון אכילת פת, אף אם יצא ממקום אכילתו ולא הניח זקן או חולה, אינו
צריך לברך למפרע ולא תחילה כשיחזור, אבל דברים שאינו צריך לברך עליהם ברכה אחרונה
במקומם כגון מים או פירות (כך פירש רש"י), אם לא הניח זקן או חולה, צריך לברך
למפרע וכן לברך תחילה כשיחזור], אבל הרי"ף והרמב"ם שפסקו כרב
ששת, ובכל אופן אם יצא ממקומו ולא הניח זקן או חולה, צריך לברך למפרע ולברך תחילה,
ביציאתו ממקומו פרחה ממנו הברכה שבירך, ושוב לא יועיל אם יאכל עוד פת במקום השני.
וזה לשון הב"י (סי' קעח): "ובסימן
קפ"ד כתב רבינו בשם ה"ר פרץ (סי' קנא אות ח) דהא דטעונים ברכה לאחריהם
במקומם דוקא כשאין לו עוד מאותו המין לאכול במקום השני אבל אם יש לו עוד מאותו
המין לאכול שם יאכל שם מעט ויברך רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה וזה כדעת הפוסקים
כרב חסדא דאילו לדעת הפוסקים כרב ששת כיון שאינו יכול לאכול עד שיברך למפרע על מה
שאכל ודאי שהוא צריך לחזור למקומו לברך על מה שאכל ודבר פשוט הוא דרב חסדא נמי לא
קאמר אלא בשלא היה לו היסח דעת בנתיים דוקא וכן כתב רשב"ם (קא ריש ע"ב)
דרבי יוחנן דאמר שינוי מקום אין צריך לברך היינו דוקא כשלא היה לו היסח דעת בנתיים".
(ע"כ ב"י)
[ג] "וכמה
שיעור עיכול א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה" (ברכות נג,ב,
הובא בפה"מ ברכות ח,ז, ובכס"מ).
[ד] ברכות
ב,יד.
[ה] לשון
השו"ע (קפד,ה): "עד אימתי יכול לברך, עד שיתעכל המזון שבמעיו; וכמה
שיעורו, כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה, ומשעה שהתחיל להיות רעב, אף על פי שלא
נתעכל עדיין לגמרי, כנתעכל לגמרי דיינינן ליה; וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית
יין, אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותם פירות, יברך, אם אינו יודע לשער אם נתעכלו".
[ו] מה
שכתבנו שברכת מעין שלש על מיני דגן היא מהתורה, נתבאר בסימן קפג הערה טו.
[ז] ברכות
ב,יד.
[ח] ברכות
ח,יב.
[ט] ברכת ג,יא-יב. הלכה זו
הובאה גם לעיל סימן קסח
הלכה ו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה