ילקוט משה פרק כה - הלכות תפילת התשלומין

א.        מי שעבר עליו זמן תפילה ולא התפלל, במזיד אין לו תקנה, ואינו יכול להשלים את התפילה שהחסיר. בשוגג או שהיה אנוס, יכול להשלים בתפילה שאחריה, ויתפלל פעמיים, ותפילה זו נקראת 'תפילת תשלומין'[א]. וכן אם טעה בתפילתו בדברים שצריך לחזור ולהתפלל (ראה פרק כג), ולא נזכר רק בזמן התפילה שאחריה, יכול להתפלל אז פעמיים, מפני שהיה שוגג. [אבל לקריאת שמע אין תשלומין].

ב.         וצריך להקדים את התפילה שכעת הוא זמנה, ואחר כך יתפלל את תפילת התשלומין. כיצד טעה ולא התפלל שחרית, יתפלל מנחה שתים, הראשונה על דעת שהיא מנחה והשניה על דעת שהיא שחרית[ב]. ואין צורך לומר תהילה לדוד לפני תפילת התשלומין, ולא תוספת אחרת, אבל צריך להמתין כמה שניות לאחר תפילת מנחה כדי שתתישב דעתו עליו ויתפלל שוב[ג].

ג.          טעה ולא התפלל שחרית, ולא קריאת שמע וברכותיה, יכול להקדים קריאת שמע וברכותיה ואח"כ תפילת תשלומין, כדי שיסמוך גאולה לתפילה. אבל אינו חובה, ויכול להקדים תפילת תשלומין, ואח"כ קריאת שמע וברכותיה[ד].

ד.         לא התפלל כשהיתה לו שהות, מפני שחשב שישאר לו זמן לאחר שיגמור את עסקו, ונטרד ועברה השעה. וכן אם היה עושה מלאכה או עוסק במסחר, ונטרד ועברה השעה. וכן אם השתכר וחשב שיסור יינו קודם שיעבור זמן התפילה, ולבסוף עברה השעה ולא התפלל. כל אלו נחשבים אנוסים, ויש להם תשלומין[ה]. ורק אם ביטל את התפילה בכוונה ובלי שום טרדה, הרי הוא מזיד ואין לו תשלומין.

ה.         אין תשלומין לתפילה, אלא בזמן תפילה שאחריה. אבל אם לא התפלל שתי תפילות, כגון שלא התפלל שחרית ומנחה, לאחר תפילת ערבית יכול להשלים את תפילת מנחה, אבל את תפילת שחרית אינו יכול להשלים, שכיון שלא השלימה מיד בסמוך, הפסיד, ולא נתנו לו חכמים אפשרות תשלומין[ו].

ו.          שקעה החמה ולא התפלל מוסף אין לו תשלומין, מפני שנוסח תפילת המוסף נקבע כנגד הקרבן [שלא כמו שאר תפילות שהם בקשת רחמים], וכבר עבר זמן הקרבן, עבר זמנו בטל קרבנו[ז].

ז.          טעה ולא התפלל שחרית ומוסף ביום שיש בו תפילת מוסף, והגיע זמן מנחה, יתפלל מנחה שהיא תדירה[ח], ולאחר מכן יתפלל תשלומי שחרית כדי שיסמיך את תפילת התשלומין לתפילה העיקרית, ולבסוף יתפלל מוסף שזמנה כל היום. ואם הקדים מוסף לפני תפילת התשלומין לא הפסיד, מפני שתפילת מוסף אינה שייכת לתשלומין[ט]. אבל לא יתפלל מוסף פעמיים, מפני שאין עושים תשלומין ע"י מוסף[י]. הקדים להתפלל מוסף ועדין הוא זמן שחרית, יתפלל שחרית אחרי מוסף.

ח.        ישתדל להסמיך את תפילת התשלומין לתפילה העיקרית שמתפלל לפניה, ואם התעכב פרק זמן ממושך, כל זמן שהוא זמן התפילה העיקרית יכול להתפלל תשלומין. אבל עיכוב מועט אינו כלום, ומותר להתעכב קצת לכתחילה. כגון שלא התפלל שחרית, והתפלל מנחה בציבור והתעכב עמם לנפילת פנים ולקריאת המזמורים שאחר מנחה, ורק אח"כ התפלל תפילת תשלומין, מותר. והוא שיתפלל את התשלומין בזמן שהוא זמן מנחה קודם שתשקע החמה. ולכתחילה לא יאכל ולא יעשה מלאכה לפני שיתפלל תפילת תשלומין, ואם עבר, יתפלל אותה כל זמן שהוא זמן מנחה.

ט.        תפילת תשלומין היא כעין תשלום חוב, שהוא חייב להתפלל את התפילה החסרה, אבל היא אינה נחשבת כתפילה הקודמת. לפיכך נוסח התפילה הוא כתפילה של עכשיו, ולא כתפילה הקודמת. כגון שלא התפלל מנחה בער"ש, מתפלל ערבית של שבת פעמיים[יא]. ואם התפלל את התפילה השנייה של חול, אינו חוזר ומתפלל[יב].

י.          לא התפלל ערבית בערב ר"ח יתפלל שחרית שתים ויאמר יעלה ויבוא בשניהם, ואם לא אמר בתפילה השנייה יעלה ויבוא אינו חוזר, מפני שהיא תשלומין לתפילת הלילה שאם לא אמר בה יעלה ויבוא אינו חוזר[יג].

יא.       לא התפלל מנחה בשבת, יתפלל ערבית במוצ"ש פעמיים, ויבדיל בראשונה ולא בשנייה, משום שדי בהבדלה פעם אחת. ואם הבדיל בשניהם או לא הבדיל באחת מהן יצא. אבל אם הבדיל בשנייה ולא בראשונה חוזר ומתפלל פעם שלישית, מפני שגילה דעתו שהראשונה היא התשלומין, ואינה עולה לו לתשלומין, מפני שצריך לאחר את התשלומין אחרי התפילה העיקרית[יד].

יב.        לא התפלל ערבית במוצ"ש יתפלל שחרית שתים, ולמרות שעדין לא הבדיל על הכוס, לא יאמר הבדלה בתפילה השנייה, מפני שחכמים תיקנו לומר הבדלה בתפילה רק במוצ"ש, וכעת הוא שחרית של יום ראשון[טו].

יג.        טעה במנחה בראש חודש ולא אמר יעלה ויבוא, ונזכר בערבית וכבר אינו ר"ח, יתפלל ערבית פעמים. ולמרות שכעת כבר אינו אומר יעלה ויבוא, אבל יש עליו חובת תפילה שלא התפלל, וישלימה בתפילת תשלומין[טז].

יד.        טעה ולא התפלל, ובתפילה שאחריה הזמנוהו להתפלל כשליח ציבור לחש וחזרה, יוצא ידי חובת תשלומין בתפילת החזרה, מפני שהתפלל פעמיים. ומה שמוציא את הציבור ידי חובה, אינו גורע מהתפילה השנייה שלא תיחשב כתשלומין[יז].

טו.       היה מסופק אם התפלל או לא, אם ירצה, יחזור ויתפלל, ויתנה בלבו, שאם לא התפלל תהיה תפילה זו לחובתו, ואם התפלל תהיה תפילה זו לנדבה[יח].

---

[א] תפילה ג,ח.

[ב] תפילה ג,ט.

[ג] תפילה י,טו.

[ד] סמיכות גאולה לתפילה היא כשמתפלל תפילה בזמנה, אבל תפילת תשלומין היא תשלום חוב, ומתפלל אותה כנוסח התפילה של עכשיו [כגון שלא התפלל מנחה בערב שבת, משלים בערבית של ליל שבת], ואין צורך להקפיד בה בשאר דברים, ולא לסמוך בה גאולה לתפילה.

[ה] כך ביאר השו"ע קח,ח, וזהו ביאור אנוס או שוגג שיש לו תשלומין, ויסכים הרמב"ם לכך.

[ו] תפילה ג,י.

[ז] ע"פ שו"ע קח,ו ויסכים הרמב"ם לכך.

[ח] תפילה ג,יא.

[ט] ראה הלכה קודמת.

[י] כשם שאין תשלומין למוסף, כך לא עושים תשלומין ע"י מוסף.

[יא] תפילה י,טו.

[יב] משנ"ב קח ס"ק כה, ויסכים הרמב"ם לכך.

[יג] ע"פ הרמ"א קח,ט, וע"פ העיקרון שנזכר בהלכה הקודמת, ויסכים הרמב"ם לכך.

[יד] תפילה י,טו.

[טו] המתפלל תשלומין, יתפלל כנוסח התפילה של עכשיו, ובתפילת שחרית אין הבדלה בתפילה.

[טז] ראה שו"ע קח,יא שכתב שיש ספק ויתפלל בתורת נדבה, ואנו כתבנו בדעת הרמב"ם שאין בדבר ספק, אלא יש עליו חובת תפילה, ויכול להשלימה בתפילה שאחריה, שכיון שמתפלל פעמים, קיים את חובת התפילה שהיה צריך להשלים.

[יז] שו"ת רדב"ז ח"א שסא.

[יח] תפילה י,ו.