פורים שחל בשבת

שאלה: רציתי לשאול, כיצד תושבי ירושלים צריכים לנהוג בפורים הקרוב שחל בשבת.

תשובה: בדברי הרמב"ם בהלכות מגילה א,יג נאמר, שאם חל פורים בשבת, מקדימים וקוראים את המגילה לפני השבת, ובשבת שואלים ודורשים בהלכות פורים כדי להזכיר שהוא שבת. אולם לא נתבאר בדברי הרמב"ם אימתי יתנו מתנות לאביונים, ואימתי יקיימו סעודה ומשלוח מנות.

והנה, בתלמוד מגילה (ד,ב) נזכרה ברייתא בה נאמר, שבני כפרים שהקדימו וקראו ביום הכניסה, כלומר בשני וחמישי שלפני י"ד באדר, יתנו אז גם מתנות עניים, מפני שעיניהם של עניים נשואו למקרא מגילה. וזה לשון התלמוד שם: "הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה - גובין בו ביום ומחלקין בו ביום [=ביום הכניסה, באותו יום שקוראים בו את המגילה], מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה". מנהג זה לתת מתנות לאביונים בזמן קריאת המגילה, היה בתימן עד הדור האחרון. היוצא מכך, יש להצמיד את מתנות לאביונים למקרא מגילה.

ואף שהרמב"ם לא פסק כדברי ברייתא זו, ולשיטתו לכתחילה יתנו את המתנות עניים ביום י"ד, ובדיעבד אם הקדימו ונתנו ביום הכניסה יצאו. וזה לשונו בהלכות מגילה (ב,טו): "בני כפרים שקדמו וקראו בשני או בחמישי - אם חילקו מעות לאביונים ביום קריאתן, יצאו; אבל המשתה והשמחה, אין עושין אותה אלא בארבעה עשר, ואם הקדימו, לא יצאו". טעם הדבר משום שהרמב"ם פסק כפשט המשנה, ובמשנה מגילה (א,ג) נאמר: "אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ובתעניות ומתנות לאביונים". וכתב שם הרמב"ם בפה"מ: "ואמרו ובמתנות לאביונים, רוצה לומר שאם נתן באותם הימים כלומר י"א י"ב י"ג מתנות לאביונים יצא ידי חובתו". כאמור, אף שהרמב"ם לא פסק שבני הכפרים יתנו מתנות לאביונים ביום הכניסה, דבר זה רק כשחל פורים ביום חול, אבל אם חל פורים בשבת, פשוט וברור שיש להצמיד את מתנות לאביונים למקרא מגילה, משום שאי אפשר לצוות על קיום מצוה בשבת, שכדי לקיימה צריך לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים. כיון שכן, נתברר שאת מתנות לאביונים יש לתת ביום שישי ביחד עם מקרא מגילה.

כאן ראוי לציין, שמצוות משלוח מנות נתייסדה לצורך הסעודה, שיתן לחברו מנות שיהיו לו לאכילה בסעודה, כיון שכן, יש להצמיד את המשלוח מנות לסעודה. אלא שצריך לברר אימתי יעשה זאת.

לדעת השו"ע (תרפח,ו) יש לאחר את הסעודה והמשלוח מנות ליום א' ומקורו ירושלמי מגילה (א,ד). שם נאמר: "קריאת מגילה ותרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין, סעודת ראש חדש וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין". ירושלמי זה כתבו הרי"ף במסכת מגילה (ג,א-ב), מכאן שיש לפסוק כך להלכה.

ואילו לדעת מהרלב"ח (רבי לוי בן חביב) בשו"ת סי' לב, יש לקיים את הסעודה והמשלוח מנות בשבת, משום שלדעתו, לשיטת הרמב"ם, הבבלי חולק על הירושלמי, ולכן הרמב"ם לא הביא את דברי הירושלמי האלו להלכה.

ולדעת מהר"י קאפח (הלכות מגילה, פרק א הערה כט), יש לקיים גם את מתנות לאביונים בשבת, ויתן לעניים דבר מאכל ולא מעות.

ולי נראה, שגם הרמב"ם יסכים שיש לפסוק להלכה את דברי הירושלמי, כשיטת הרי"ף והשו"ע שכתבוהו להלכה, ואת הסעודה והמשלוח מנות יעשה ביום א'. משום שכל מצווה שכדי לקיימה צריך לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים, יש להמנע מלקיימה בשבת, ולכן בודאי ראוי לדחות קיום מצוה זו ליום א' ביחד עם קיום הסעודה.

והסיבה שהרמב"ם לא הזכיר זאת במשנ"ת במפורש, משום שדרכו לכתוב בספרו הלכות מבוררות שנזכרו במקורות, והמשפט "סעודת פורים מאחרים ולא מקדימים" הוא משפט סתום, ולא נתבאר באיזה מקרה מאחרים ולא מקדימים, ולפיכך לא כתבו הרמב"ם, אולם להלכה גם הוא יסכים שכך יש לפסוק.